שולחן ערוך אורח חיים רנח א

מותר להניח מבעוד יום כלי שיש בו ^אדבר קר על גבי קדירה חמה ^בשאין זה כטומן בדבר המוסיף הבל:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

שאין זה כטומן בדבר המוסיף הבל. ב"י כ' הטעם שהרי אין הקדירה חמה מוספת הבל אדרבה חומה מתמעט והולך עכ"ל. ונראה לי שאין בכלל זה אלא מה שרוצה להטמין לשעות הרבה שאפשר שתתקרר הקדירה קודם כלות הזמן ההוא אבל אם רוצה להטמין לשעה מועטת וליקחו משם בעוד הקדירה חמה אסור דהוי דבר המוסיף הבל על כל פנים וע"כ לא יפה עושים שבימות החורף לוקחים כלי בתוכו משקה ותוחבין אותו בשבת לתוך כלי מלא מים חם שיפיג צנתו בתוכו ואח"כ שותין המשקה שזהו דרך הטמנה ממש כיון שכולו טמון בתוכו והטמנה אסורה אפי' לזמן מועט ועיקר טעם ההיתר כאן כיון שאינו טמון בתוכו ממש רק מונח עליו וע"ז כתב הטור וש"ע שאין זה כטומן כו' פי' שאין כאן דרך הטמנה כנ"ל ועמ"ש בסי' שי"ח סי"ג:

מגן אברהם

עריכה

(א) קדירה חמה: ואם הקדירה התחתונה עומדת ע"ג האש יש לה דין שהיה ועיין סי' רנ"ג:

באר היטב

עריכה

(א) כטומן: ולא יפה עושים שבימות החורף לוקחים כלי עם משקה ותוחבין אותו בשבת לתוך כלי מלא מים חם שיפיג צינתו ואח"כ שותין המשקה שזהו דרך הטמנה ממש כיון שכולו טמון בתוכו והטמנה אסור אפי' לזמן מועט. ועיקר טעם ההיתר כאן כיון שאינו טמון בתוכו ממש רק מונח עליו ט"ז עיין שם (ובספר אליהו רבה חולק עליו ומתיר אף בכולו טמון בתוכו כיון שהוא כלי שני וא"כ אינו מוסיף הבל ובסימן רנ"ז מבואר דמותר להטמין בשבת באינו מוסיף הבל כדי שתפיג צינתו ע"ש).

משנה ברורה

עריכה

(א) דבר קר - ואפילו הוא דבר חי ויתבשל עתה ע"י חום הקדירה שתחתיה ג"כ שרי כיון שמניח מבע"י:

(ב) שאין זה כטומן - ר"ל אפילו כסה אז הכלי והקדרה בבגדים ובודאי ניתוסף חום על הדבר קר ע"י הקדרה אפ"ה שרי דלא חשיב הקדרה כגפת ודומה לה המוסיפין הבל דהתם הוא מוסיף הבל מחמת עצמו אבל הקדרה אין לה הבל מעצמה ואדרבה כל שעה חומה מתמעט והולך ולהכי שרי ודוקא להניח הדבר קר מבע"י אבל להניחו בשבת על הקדרה תחת הכיסוי בגדים שעליה שיתחמם אסור ואפילו אין החום כ"כ שיוכל לבוא ליד סולדת בו דבשבת לא התירו להטמין את הצונן אלא כדי שתפיג צינתו אבל בזה שמוליד חום ע"י הטמנה אסור ואם אין הקדרה מכוסה בבגדים אין איסור להניח עליו הדבר קר אלא כשיוכל לבוא לידי יד סולדת בו וכדלקמן בסימן שי"ח ס"ו. כתבו האחרונים שאסור ליקח כלי ובתוכו משקה צונן ולתחוב אותו בשבת לכלי מלא מים חמין שיתחמם בתוכו אפילו לא יוכל לבוא לידי יד סולדת בו שזהו דרך הטמנה ממש כיון שכולו טמון בתוכו אבל אם חם כ"כ שיוכל לבוא לידי יד סולדת בו אז אפילו אינה טמונה כולה בתוכו שמגולה למעלה וגם אין כונתו רק להפיג הצינה בלבד אפ"ה אסור פן ישכח עד שיהיה היד סולדת בו ויתחייב משום מבשל וכדלקמן בסי' שי"ח סי"ד:

ביאור הלכה

עריכה

(*) מותר להניח מבע"י וכו': ואם הקדרה התחתונה מונחת ע"ג האש אז יש לזה דין מוסיף הבל ע"י האש וכדלעיל בסימן רנ"ז ס"ח ואסור אפילו מבע"י לכסות עליהן בבגדים מלמעלה משום הטמנה ואם אין מכסה בבגדים יש לזה דין שיהוי וצריך שיהיה הדבר קר נתבשל כמאב"ד מבעוד יום לדעת הרב לעיל בסימן רנ"ג. כן כתב המגן אברהם והפמ"ג ועיין לקמן בסימן שי"ח בבה"ל בס"ו:.

(*) שאין זה כטומן וכו': עיין במ"ב במה שכתבנו דאם עשה דרך הטמנה בשבת אסור אפילו אם אין היס"ב כן מוכח בר"ן בשם רבינו יונה והועתק בהגר"א ומשמע שם שכן דעתו שמסייע לשיטתו זאת עי"ש ומדברי הפמ"ג במ"ז משמע דבעניננו שהוא צונן אם לא יוכל לבא ליד סולדת בו שיהא חייב משום מבשל אפילו דרך הטמנה שרי [דהא לדידיה ס"ל להב"י דמה שנוגע במיחם וטמונה בו במקצתו הוא בכלל הטמנה ואפ"ה שרי אם לא יהיה עי"ז יס"ב] ודלא כרבינו יונה והגר"א אבל אין דבריו מוכרחין בדעת הב"י דהמעיין בב"י בכל האי ענינא יראה דלא מיירי דרך הטמנה אלא שמעמידו למעלה מגולה כולה ולכן מותר בשבת אם אין יד סולדת בו אבל אם היה הטמנה אפשר דגם הוא מודה לר"ן בשם רי"ו. ומה שכתב בב"י הטעם דמתקרר היינו לפרש טעם דברי הטור שכתב שאין זה כטומן בדבר וכו' דמשמע מיניה דמבעוד יום אפילו דרך הטמנה שרי. והנה במחה"ש ביאר דלדעת המגן אברהם אין צריך לפרש דהיה דרך הטמנה וכן משמע בסוף דברי הט"ז ואעפ"כ נראה דלדינא אין מוכרחין לומר דפליגי אב"י דמשמע לטעמו דאפילו דרך הטמנה שרי ובפרט דהתו"ש והגר"א כתבו בהדיא כן וע"כ העתקתי דבריהם. ודע דהכא כתב הב"י הטעם דמתקרר וכמו שכתבנו במ"ב ולעיל בסימן רנ"ז הכריע הב"י בעצמו לענין העמדה ע"ג כירה קטומה דמקרי מוסיף הבל אף שמתקרר מחמת עצמו ודלא כרש"י [וכבר הקשה כן בספר מאמר מרדכי] וע"כ דשם חמירא מחמת שחום הכירה גדול מאד:.

כף החיים

עריכה

א) סעי' א. מותר להניח מבע"י כלי שיש בו דבר קר וכו' אבל אם יש בו דבר חם שהיד סולדת בו מותר להניחו אפי' בשבת כמ"ש לקמן סי' שי"ח סעי' ו' יעו"ש:

ב) שם. ע"ג קדרה חמה וכו' והטעם כתב ב"י משום שאין הקדרה חמה מוספת הבל אלא אדרבא חומה מתמעט והולך עכ"ל. והביאו הט"ז סק"א וכתב ונראה לי שאין בכלל זה אלא מה שרוצה להטמין לשעות הרבה שאפשר שמתקרר הקדרה קודם כלות הזמן ההוא אבל אם רוצה להטמין לשעה מועטת וליקחו משם בעוד הקדרה חמה אסור דהוי דבר המוסיף הבל על כל פנים וע"כ לא יפה עושים שבימות החורף לוקחים כלי ובתוכו משקה ותוחבין אותו בשבת לתוך כלי מלא מים חמים שיפיג צנתו בתוכו ואח"כ שותין המשקה שזה ודרך הטמנה ממש כיון שכולו טמון בתוכו והטמנה אסורה אפי' לזמן מועט ועיקר טעם ההיתר כאן כיון שאינו טמון בתוכו ממש רק מונח עליו עכ"ל. וכתב המש"ז דאפי' בכלי שני שהיד סולדת בו אסור יעו"ש. משמע הא אם מניחו בכלי שני שאין היד סולדת בו שרי להניח אפי' לזמן מועט משום דלא הוי הטמנה בדבר המוסיף הבל. וכ"כ הפתה"ד או' ג' וכתב דבזה מתורץ קושיית הא"ר על הט"ז יעו"ש:

ג) שם. ע"ג קדרה חמה וכו' אם הקדרה התחתונה עומדת ע"ג האש יש לה דין שיהוי. מ"א סק"א. ור"ל אם מניח כלי שיש בו דבר קר מבע"י ע"ג קדרה חמה העומדת ע"ג האש גם הוא יש לו דין שהוי ואם אינו מכוסה בבגדים ואינו טמון כולו בתוך הקדרה החמה שרי. וכ"כ א"א או' א' וזהו לדעת האוסרים הטמנה מבע"י אבל לדעת המקילין כמ"ש לעיל סי' רנ"ז סעי' ז' בהגה הכא נמי שרי אפי' טמון כולו בתוך הקדרה החמה ומכוסה בבגדים ומיהו אין זה אלא דוקא למקום שנהגו להקל וכמ"ש שם בהגה יעו"ש:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}