שולחן ערוך אורח חיים רמ ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · רמ · ג · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

"וברותי מכם המורדים והפושעים בי" (יחזקאל כ, לח) אלו בני תשעה מדות: בני אנוסה בני שנואה בני נדוי בני תמורה בני מורדת בני שכרות בני גרושת הלב בני ערבוביא בני חצופה:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ז) אנוסה:    אפי' אינה אנוסה רק שאינה מרוצה לכך לכן יפייס ואח"כ יבעול:


(ח) שנואה:    בשעת תשמיש אבל אם היא רצויה בשעת תשמיש אף על פי שהיא שנואה שרי (טור):


(ט) תמורה:    אפי' שתיהן נשיו, כגון שנתכוין לזו ונזדמנה לו האחרת (טור) וצ"ע דהלא יעקב נתכוין לרחל ובא על לאה, ובסי"מ כ' שמשום זה לא נטלו שבט ראובן חלק בא"י רק בעבר הירדן ומ"מ צ"ע שיהיו ח"ו מן המורדים והפושעים ובפרט שהיא נתעברה מביאה זו כמ"ש התו' ביבמות דף ע"ז וצ"ל דדוקא כשראה רחל שוכבת במטה ונתכוין לגוף זה ואח"כ נזדמנה לו לאה תחתיו אבל יעקב בשעת כניסתו לחופה ראה לאה ונתכוין לגופה רק שסבר ששמה רחל לית לן בה, וכיוצא בזה חילקו בסנהדרין גבי נתכוין להרוג את זה והרג את זה:


(י) מורדת:    דאמרה לא בעינא לך ואע"פכ הוא משמש עמה אף על פי שרצויה בשעת תשמיש:


(יא) שכרות:    הוא או היא שכורה:


(יב) גרושת הלב:    שבדעתו לגרשה אף על פי שהוא אוהבה כגון מאות' שכופין להוציאה:


(יג) ערבוביא:    כגון שנתן דעתו על אחרת כמ"ש ס"ב:


(יד) חצופה:    שתבעתו בפה והרי היא כזונה ואסור לקיימה אבל מי שאשתו מרצה אותו ומקשטת עצמה שיתן דעתו עליה ה"ל בנים מהוגנים:

באר היטב

(ז) אנוסה:    פי' אינה אנוסה רק שאינה מרוצה לכך לכן יפייס ואח"כ יבעול.


(ח) שנואה:    בשעת תשמיש אבל אם היא רצוייה בשעת תשמיש אע"פ שהיא שנואה שרי. טור.


(ט) תמורה:    אפילו שתיהן נשיו. כגון שנתכוין לזו ונזדמנה לו אחרת טור. וצ"ע דהלא יעקב נתכוין לרחל ובא על לאה עיין מ"א.


(י) מורדת:    דאמרה לא בעינא לך ואעפ"כ הוא משמש עמה אע"פ שרצוייה בשעת תשמיש.


(יא) שכרות:    היא או הוא.


(יב) גרושת:    שבדעתו לגרשה אעפ"י שהוא אוהבה כגון מאותן שכופין להוציאה.


(יג) ערבוביא:    כגון שנתן דעתו על אחרת כמ"ש ס"ב.


(יד) חצופה:    שתבעתו בפה. אבל אי מקשטת עצמה ומרצה אותו שיתן דעתו עליה ה"ל בנים מהוגנים.


משנה ברורה

(יד) אנוסה - אפילו אינה אנוסה רק שאינה מרוצה מפני כעס שיש לה עליו לכן יפייס ואח"כ יבעול:

(טו) שנואה - בשעת תשמיש אבל אם היא אז רצויה אע"פ שהיא שנואה שרי [טור]:

(טז) תמורה - אפילו שתיהן נשיו וכגון שנתכוין לזו ונזדמנה לו אחרת:

(יז) מורדת - דאמרה לא בעינא לך לבעל ואעפ"כ הוא משמש עמה אע"פ שהיא מרוצה לו בשעת תשמיש:

(יח) שכרות - הוא או היא שכורה. ומסתברא דדוקא נתבלבל דעתו מחמת שכרות ולא בששתה רביעית [פמ"ג]:

(יט) גרושת הלב - שבדעתו לגרשה אע"פ שהוא אוהבה כגון מאותן שכופין להוציא:

(כ) ערבוביא - כגון שנותן אז דעתו על אחרת כמ"ש ס"ב:

(כא) חצופה - שתובעתו בפה אבל אי מקשטת עצמה ומרצה אותו שיתן דעתו עליה אדרבה אז חייב בעונה כדלעיל בס"א והו"ל בנים מהוגנים. וכל אלו הדברים הנזכרים כאן צריך ליזהר אפילו כשהיא מעוברת או זקנה שאינה ראויה לילד [פמ"ג]. כתבו האחרונים דיש ליזהר מלבוא על אשתו כשהיא ישנה:

ביאור הלכה

(*) בני נידוי:    היינו כשהוא או היא היו אז בנידויים וה"ה כשהוא או היא היו באבלם [ומה דאיתא ביורה דעה דמותר לבוא על אשתו כשהיא אבלה ואינה יודעת כל שאינה יודעת לאו איסורא הוי] ויש גורסין בני נדה דאף דאין הולד ממזר מזה פגום מיהא הוי ועליהם אמר הכתוב וברותי מכם וגו' [פמ"ג]:.





▲ חזור לראש