שולחן ערוך אורח חיים רלד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · רלד · א · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

הרוצה להתפלל אמנחה גדולה ומנחה קטנה באין ראוי לו להתפלל רשות אלא הגדולה גואם יתפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כי אם רשות אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות דאלא אם כן מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת אבל אם אינו מכוין בה יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם.

הגה: האין לומר אשרי שקודם מנחה אלא כשיש מנין בבית הכנסת כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה (הגהות סמ"ק וכל בו). ויש שכתבו שנוהגין לומר ופרשת התמיד זקודם אשרי של תפלת המנחה נגד תמיד של בין הערבים ומנהג יפה הוא (אבודרהם בשם הר"י ובית יוסף):

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(א) אין לומר אשרי:    ואם אמר אשרי בלא מנין ואח"כ באו למנין יאמרו מזמור א' ואחר כך יאמרו קדיש ונ"ל דה"ה כשלומדים בב"הכ וליכא מנין ואחר כך קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי וק"ו הוא דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד משום שנתקדש השם וא"כ בעינן י' בשעת הלימוד כדילפינן מונקדשתי בתוך בני ישראל ועיין ביורה דעה סימן קנ"ז, כתוב בפסקי מהרא"י סי' נ"ט אפי' אם מקצת צבור התפללו בעונתו ונמשכו עד הלילה א"צ קדיש כיון שנתחדש יום א' שהפסיקו מלהתפלל עכ"ל, וא"כ ה"ה אם נמשכו באמירת א"מ וכיוצא בו שא"ל קדיש תתקבל, וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך ושיאמרו הקדיש קודם צ"ה ועמ"ש סימן קל"א ס"ג:

(ב) קודם אשרי:    ומ"ע בתשו' סימן י"ד כתב בשם הזוהר לאומרה אחר אשרי משום דבסוכ' דף כ"ג אית' ששחרית היו מתפללין אחר הקרבת התמיד ומנחה היו מתפללין קודם הקרבת התמיד ואשרי הוה כמו תפלה ע"כ, וטוב לומר ג"כ פטום הקטורת, כ' ל"ח טוב לומר הודו לה' ברכו וכו' עד והוא רחום מפני שהיו אומרים אותו לפני הארון בערבית:

באר היטב

(א) א"ל אשרי:    ואם אמרו אשרי בלא מנין ואח"כ באו מנין יאמרו מזמור אחד ואח"כ יאמרו קדיש וה"ה כשלומדים בבה"כ וליכא מנין ואח"כ קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי אלא בעי שיהיו י' בשעת הלימוד מ"א. אבל הט"ז בסי' כ"א ס"ק ה' כתב דכל שיש באמירת הקדיש עשרה די וא"צ שיהיו עשרה בשעת הלימוד ע"ש בס"ק ז' מש"ש. ועיין בשו"ת שער אפרים סי' י"ז. כתב בפסקי מהרא"י סי' נ"ט אפי' אם מקצת ציבור התפללו בעונתו ונמשכה עד הלילה אין לומר קדיש כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל עכ"ל. וכתב המ"א דה"ה אם נמשך באמירת א"מ וכיוצא בו שא"ל קדיש תתקבל וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך ושיאמרו הקדיש קודם צ"ה ע"ל סי' קל"א ס"ג. ובס' אליהו רבה חולק עליו דאף אם נמשכה עד הלילה אומרים קדיש.

(ב) קודם אשרי:    ט"ז ומ"א כתבו לאומרה אחר אשרי ע"ש. וכתב האר"י ז"ל לומר פיטום הקטורת אחר פרשת התמיד. מי שמתאחר לבא לבה"כ בשעה שהציבור התחילו מנחה יתפלל י"ח עמהם ואח"כ יאמר אשרי מ"א בסי' ק"ח ס"ק ה' דלא כב"ח ע"ש.


משנה ברורה

(א) מנחה גדולה - הוא משש שעות ומחצה ומנחה קטנה הוא מתשע ומחצה ולמעלה ורוצה להתפלל שניהם אחת לחיוב ואחת לנדבה וכמו דקי"ל בסימן ק"ז דיכול אדם להתפלל כמה שירצה בתורת נדבה ובלבד שיחדש דבר בתפלתו שהוא לנדבה ע"ש:

(ב) אין ראוי - דאף דלעולם מתפללין החוב מקודם ואח"כ הרשות הכא קודם תשע ומחצה לא הגיע עוד עיקר זמן מנחה שעיקר זמנה לכתחלה הוא מט' ומחצה ולמעלה שהיה זמן הקרבת התמיד בכל יום כנ"ל בסימן רל"ג:

(ג) ואם יתפלל - דבדיעבד יצא י"ח במנחה גדולה כנ"ל בסי' רל"ג ובסתמא [שלא כוון בהדיא לשם נדבה] נמי נראה דעולה לשם חובה ויתפלל השניה לשם נדבה אם ירצה:

(ד) אא"כ מכיר - ובריש סימן ק"ז משמע דבעינן ג"כ שיחדש בה דבר ואפשר דהיכא שהוא מכיר בעצמו שיכוין היטב ותפלה טובה היא לא בעינן חידוש אבל מלישנא דטור לא משמע הכי:

(ה) אין לומר אשרי - ואם אמרו בלא מנין ואח"כ בא מנין יאמרו מזמור א' ואח"כ יאמרו קדיש וה"ה כשלומדים בבהמ"ד בלא מנין ואח"כ קורין בבהמ"ד אנשים להשלים המנין לא יפה עושים דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד הוא משום שנתקדש השם ברבים וא"כ בעינן שיהיו עשרה בבהמ"ד בעת הלימוד מיהו אפשר ללמוד משנה אחת וכיו"ב אחר שהתאספו עשרה אנשים ולומר קדיש:

(ו) פרשת התמיד - וטוב ג"כ לומר פטום הקטורת אך כ"ז אם לא יעבור זמן תפלה אבל אם יש חשש שיעבור זמן תפלה אפילו אשרי ידלג ובעו"ה יש אנשים שנכשלין בזה:

(ז) קודם אשרי - ט"ז ומ"א כתבו לומר אחר אשרי אבל אין המנהג כן. כתב הטור סדר תפלת המנחה אומר אשרי וקדיש ומתפללין י"ח וש"ץ חוזר התפלה כמו בשחרית ונופלין על פניהם ואומרים ואנחנו לא נדע וגו' ואומרים קדיש שלם וכו' וכתבו הפוסקים דאם התפללו מנחה סמוך לחשיכה ונמשכו באמירת אבינו מלכנו או שארי תחנונים אחר התפלה עד שחשיכה אין לומר קדיש תתקבל שהתפלה היתה ביום אחר אבל אם אירע שהתפלה עצמה נמשכה בלילה [וכמו תפלת נעילה] אומרים קדיש תתקבל:




פירושים נוספים

▲ חזור לראש