באר היטב על אורח חיים רלד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) א"ל אשרי:    ואם אמרו אשרי בלא מנין ואח"כ באו מנין יאמרו מזמור אחד ואח"כ יאמרו קדיש וה"ה כשלומדים בבה"כ וליכא מנין ואח"כ קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי אלא בעי שיהיו י' בשעת הלימוד מ"א. אבל הט"ז בסי' כ"א ס"ק ה' כתב דכל שיש באמירת הקדיש עשרה די וא"צ שיהיו עשרה בשעת הלימוד ע"ש בס"ק ז' מש"ש. ועיין בשו"ת שער אפרים סי' י"ז. כתב בפסקי מהרא"י סי' נ"ט אפי' אם מקצת ציבור התפללו בעונתו ונמשכה עד הלילה אין לומר קדיש כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל עכ"ל. וכתב המ"א דה"ה אם נמשך באמירת א"מ וכיוצא בו שא"ל קדיש תתקבל וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך ושיאמרו הקדיש קודם צ"ה ע"ל סי' קל"א ס"ג. ובס' אליהו רבה חולק עליו דאף אם נמשכה עד הלילה אומרים קדיש.

(ב) קודם אשרי:    ט"ז ומ"א כתבו לאומרה אחר אשרי ע"ש. וכתב האר"י ז"ל לומר פיטום הקטורת אחר פרשת התמיד. מי שמתאחר לבא לבה"כ בשעה שהציבור התחילו מנחה יתפלל י"ח עמהם ואח"כ יאמר אשרי מ"א בסי' ק"ח ס"ק ה' דלא כב"ח ע"ש.