לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים רכד ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

הרואה חכמי ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אדטשחלק מחכמתו גליראיו:

מפרשים

 

(א) שחלק מחכמתו. הא דקתני בישראל שחלק ובאומות שנתן, ראיתי תי' רבים. ונ"ל עיקר דבישראל יש טעם לפי שהם דבקים בו ית', וכל שאתה אומר חלק צריך אתה לדעת ממי נחלק, נמצא שיש יחוס לחלק אחר מי שנתחלק ממנו, משא"כ באומות שאין להם יחוס אחרי הנותן, כמו כל מתנה דלית בה אחריות על הנותן אלא מה שזכה זכה ותו לא, וע"כ אמר הכתוב ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות, פירש"י שם טומאה מסר להם, הוא ג"כ על הכוונה שזכרתי, שאחר שנתן להם מתנה זו שוב אין דביקות בנותן:


 

(ד) שחלק:    שישראל הם חלק אלוה ודבקים בו לכן אומר שחלק:
 

(ג) ליראיו:    לפי שישראל דבקים בו יש יחוס לחלק אחר מי שנחלק ממנו משא"כ בא"ה אומר שנתן שאין דביקות בנותן מתנה למקבל. ט"ז.
 

(ט) שחלק - שעם ד' הם חלק אלוה ודבקים בו לכן אמר שחלק משא"כ לקמיה בסעיף ז:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש