שולחן ערוך אורח חיים רכד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הרואה חכמי ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אדטשחלק מחכמתו גליראיו:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

(א) שחלק מחכמתו. הא דקתני בישראל שחלק ובאומות שנתן ראיתי תי' רבים ונ"ל עיקר דבישראל יש טעם לפי שהם דבקים בו ית' וכל שאתה אומר חלק צריך אתה לדעת ממי נחלק נמצא שיש יחוס לחלק אחר מי שנתחלק ממנו משא"כ באומות שאין להם יחוס אחרי הנותן כמו כל מתנ' דלית בה אחריו' על הנותן אלא מה שזכה זכה ותו לא וע"כ אמר הכתוב ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות פירש"י שם טומאה מסר להם הוא ג"כ על הכוונה שזכרתי שאחר שנתן להם מתנה זו שוב אין דביקות בנותן:


 

מגן אברהם

(ד) שחלק:    שישראל הם חלק אלוה ודבקים בו לכן אומר שחלק:
 

באר היטב

(ג) ליראיו:    לפי שישראל דבקים בו יש יחוס לחלק אחר מי שנחלק ממנו משא"כ בא"ה אומר שנתן שאין דביקות בנותן מתנה למקבל. ט"ז.
 

משנה ברורה

(ט) שחלק - שעם ד' הם חלק אלוה ודבקים בו לכן אמר שחלק משא"כ לקמיה בסעיף ז:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש