שולחן ערוך אורח חיים רב יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

סעיף זה בטור

אגוז גמור המטוגן בדבש ונקרא נואיגאר"ו[1] (רוצה לומר נויאי"ט) מברך עליו בורא פרי העץ:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

(יא) אגוז גמור כו'. ולפי שהאגוז עיקר לא הדבש דהדבש אינו בא רק למתקו:


 

מגן אברהם

(ל) אגוז גמור:    וי"א כיון שאם בשלו בלא דבש משתני לגריעות' וא"כ ה"ל דבש עיקר ומברך שהכל ול"נ (טור) עמ"ש סי' ר"ה סס"א:
 

באר היטב

(כב) נויאי"ט:    דהאגוז עיקר והדבש אינו בא רק למתקו.
 

משנה ברורה

(סו) ר"ל נויאי"ט - פי' שכבר נגמר גידולו ופוצעים אותו וזורקים ממנו הקליפה שהיא כעץ ולוקחין הגרעין ומטגנין בדבש ונקרא בל"א נויאי"ט:

(סז) מברך עליו וכו' - ואע"ג דאגוזים דרכן לאכול חיים ואם היה מבשלם במים משתנים לגריעותא אפ"ה כשמתקנין אותו ע"י טיגון בדבש הרי הם משתנים למעליותא ע"י הדבש והו"ל כדבר שטובים חיין ומבושלין. וגם קמ"ל דלא אמרינן בזה דהדבש עיקר וליברך עליה ברכת שהכל כברכת הדבש וכדמבואר כעין זה לקמן בסימן ר"ה ס"א בהג"ה דבזה דאין הדבש בא בשביל עצמו כ"א בשביל ליתן טעם בהאגוז הו"ל האגוז עיקר והדבש טפל ומברכין בפה"ע וה"ה כל מיני פירות כה"ג [פה"ע או פה"א] שדרכן להאכל רק חיים ואם היה מבשלו במים היה משתנה ברכתו לשהכל אם טיגנן בשמן או בדבש מברך ברכתו הראויה להן:

(סח) בפה"ע - כתבו האחרונים דאפילו אין האגוז שלם אלא כתות ושבור כמו שדרך לעשות כשמטגנין אותן אפ"ה לא נשתנית ברכתו ומיהו עכ"פ בעינן שלא יהיה כתות ושחוק ביותר שיהא ניכר עכ"פ קצת דבמעוך שאין ניכר צורתו לגמרי אין מברכין עליו אלא שהכל:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש

  1. ^ ס"א נואינד"ו