שולחן ערוך אורח חיים צב ז

מקום מטונף היינו ^במקומות המכוסין באדם לפי שיש בהם מלמולי זיעה וכן אם חיכך הראש.

הגה: ^גולכן אסור ליגע במקומות אלו בשעה שעומדים בתפלה או עוסק בתורה (כל בו). וכן בצואת האוזן והאף כי אם על ידי בגד (מהרי"ל):

מפרשים

(ב) מקומות המכוסין - בב"י הביא בשם כל בו דהיינו ביד עד הפרק העליון הנקרא קובד"ו ובצוארו עד החזה:

(ג) ולכן אסור ליגע כו' - הגה זאת מקומה אחר סעיף ז':

(ה) או עוסק בתורה - לכ"ע די בנקיון בעלמ' אע"פ שיש לו מים (כ"מ ברשב"א סי' קנ"ג) ועמ"ש ססי' ד' וסימן קנ"ח ס"ה:

(ט) בתורה: דלכ"ע די בנקיון בעלמא אע"פ שיש לו מים. מ"א.

(י) בגד: כתב הבאה"ט אשר לפני וע"י פשתן אסור נ"ל ולא ידעתי מנ"ל ובהדיא כתב המ"א סי' צ"ז ס"ק ד' ובמדינתינו שלובשין פצילו"ס מותר ע"ש.

(*) ולכן אסור ליגע במקומות וכו': ואם נגע מותר בהרהור. א"א לקמן בסימן קנ"ח סק"ט וחידושי רע"א: