שולחן ערוך אורח חיים נא א
שולחן ערוך אורח חיים · נא · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
אומרים ב"ש כו'. כתוב בתולעת יעקב בשם א"ז שבח זה תקנוהו אנשי כנסת הגדולה ע"פ פיתקא דנפל מן שמיא ומצאוהו כתוב בו ויש בו פ"ז תיבות וקבלו לאומרו מעומד וכו' עכ"ל:
מגן אברהם
(א) אומרים ברוך שאמר: מעומד אפי' ביחיד [ב"ח תולעת יעקב], בפה עמו בסגו"ל, בתשבחות בחיר"ק, ויאחוז בב' ציציות שבטלית שהם כנגד פניו בשעת אמירת ב"ש [בכוונות]:
באר היטב
(א) ברוך שאמר: מעומד אפילו ביחיד תולעת יעקב ב"ח. ושבח זה תקנוהו אנשי כנסת הגדולה ע"י פתקא דנפל מן שמיא ומצאוהו כתוב בו דיש בו פ"ז תיבות. טור בשם ספר היכלות. ע"כ אין לגרוע ולא להוסיף מפ"ז תיבות. נגיד ומצוה. משנת חסידים דף ס"ג ע"א. ואוחז בציצית בטלית שלפניו בשעת אמירת ב"ש וספר כוונות. בפה עמו בסגו"ל. בתשבחות בחיר"ק.
משנה ברורה
(א) ברוך שאמר — שבח זה תקנוהו אנשי כנה"ג ע"י פתקא דנפל מן שמיא ומצאוהו כתוב בו ויש בו פ"ז תיבות וסימנו ראשו כתם פ"ז ר"ל ראש התפלה הוא ברכה של פ"ז תיבות ע"כ אין לגרוע ולא להוסיף על פ"ז תיבות. ונכון לאומרו מעומד ואפילו ביחידי. ואוחז ב' ציצית שלפניו בשעת אמירת ב"ש ולאחר גמר ב"ש ינשקם. בפה עמו בסגול. בתשבחות בחירק:
כף החיים
(א) סעיף א: אומרים ברוך שאמר וכו' — וצריך לאומרו בניגון ובנעימה, כי הוא שיר נאה ונחמד; וכתב בספר היכלות שיש בו פ"ז תיבות, וסימן ראשו כתם פז. טור. וכתב בתולעת יעקב בשם אור זרוע: שבח זה תקנוהו אנשי כנסת הגדולה על פי פתקא דנפל מן שמיא, ומצאוהו כתוב בו, ויש בו פ"ז תיבות וקבלו לאומרו מעומד וכו', עכ"ל. ב"ח סימן נ"ג, ט"ז ס"ק א', אליה רבה אות א', סולת בלולה אות א', שלמי צבור דף ס"ו ע"ד. וכתב הסולת בלולה שם בשם ספר הגן וזה לשונו: בברוך שאמר יש פ"ז תיבות, להודיע שכל מי שאומר ברוך שאמר בקול נעים ובכוונה, הקב"ה עושה לו כתר של פז, שנאמר "ראשו כתם פ"ז", עכ"ל. בפה עמו בסגו"ל, בתשבחות בחיר"ק. ויאחוז בב' ציציות שבטלית שהם כנגד פניו, בשעת אמירת ברוך שאמר. מגן אברהם ס"ק א' בשם הכוונות, והבאנו דבריו לעיל סימן מ"ח עי"ש, וכן כתבו אחרונים. ועיין מחזיק ברכה בקונטריס אחרון אות ד', והביא דבריו השלמי צבור דף ס"ו ע"ב, יעו"ש:
(ב) שם: אומרים ברוך שאמר וכו' — נוסח פ"ז תיבות של "ברוך שאמר" שכתבנו לעיל בסימן מ"ח בשם האר"י ז"ל, זה לא ישתנה כלל בכל זמן, בין בחול בין בשבת, בין ביום טוב בין בראש השנה בין ביום הכיפורים, מפני שיש בו סודות נעלמים, כמו שכתב בשער הכוונות דרוש תפילת השחר דף י"ז ע"ג. וכן כתב משנת חסידים בתפילת היצירה פרק א' אות ד', יד אהרן בהגהות הטור, וכן כתב הפרי חדש אות א', וכן כתב החיד"א בציפורן שמיר סימן ב' אות י"ט, וכן כתב דברי מנחם בהגהות בית יוסף אות ו' בשם מהר"א נחום יעו"ש, וכן כתב החסד לאלפים אות ב'. ודלא כמו שכתב הכנסת הגדולה בהגהות הטור בשם ה"ר דוד אבודרהם, דבשבת אומרים "ברוך המנחיל מנוחה" וכו' וביום טוב "ברוך שנתן מועדי" וכו'. וכתב החיד"א במחזיק ברכה בקונטריס אחרון סימן נ"א אות ב', דאפילו אם הצבור יאמרו נוסח אחר, הוא לבדו יאמר נוסח המתוקן הנזכר, כי תוכו רצוף סודות נוראים, עכ"ל. והביא דבריו השלמי צבור דף ס"ו ע"ב, וכן כתב בציפורן שמיר שם ובקשר גודל סימן ז' אות כ"ה, סידור בית עובד אות ב':