שולחן ערוך אורח חיים מ ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · מ · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אשתו עמו במטה ואינו רוצה לשמש מקרי אין אשתו עמו:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
ואינו רוצה לשמש. בב"י הוכיח זה מדתניא בית שיש בו ס"ת או תפילין אסור לשמש בו את המטה ולא תנא אסור להיות אשתו עמו במטה אלא ודאי שאם אינו רוצה לשמש הוי כלא אשתו עמו ותמהתי על פה קדוש דאזיל לקולא בשביל הוכחה קלושה כזו דודאי התנא עיקר האיסור נקט שהוא התשמיש וממילא ידעי' שכל שאשתו עמו ודאי צריך להזהיר שלא יהיה בענין שאסור לו התשמיש דשמא ישכח וישמש וראיה ברורה מתלמוד ערוך ס"פ הישן ת"ר הנכנס לישן ביום כו' רי"א הילדים לעולם חולצין מפני שרגילין בטומאה ומוקי לה אביי בילדים ונשותיהם עמהם שמא יבואו לידי הרגל דבר הרי דחשו לישן בתפילין שמא יבא לידי תשמיש והנה הוא ק"ו לכאן דמה התם שהתפילין עליו ואיכא אימתא דהקב"ה עליו כההיא דר"פ אין עומדין דר' זירא דהוה קא בדח טוב' משום דהוה תפילין עליו ולא היה מסתפי מקלות ראש ואפ"ה חיישי' בזה שמא יבא לידי תשמיש דהיינו שישכח שהתפילין עליו כיון שהתשמיש הוא הורגל בו ק"ו כאן שהתפילין תחת הכר שיש לחוש שמא ישכח בהם ויבא לידי תשמיש וא"ל שאני התם שהתפילין על גופו והוה חמיר טפי ע"כ חיישי' דוקא התם דאדרב' כל כמה שהאיסור קל יש לחוש טפי שיעבור עליו כדאי' רפ"ק דכתובות לענין אבילות דקיל ליה לחתן טפי מנדה ע"כ הצריכו בו שמירה טפי ועוד ראיה מפרק מקום שנהגו לענין י"כ בין שאמרו להדליק בין שלא להדליק נתכוונו משום איסור תשמיש שמא יתאוה לתשמיש וע"כ לא חיישי' למזיד דא"כ בכל אשה נדה ניחוש כן אלא ודאי דחיישי' שמא יתאוה וישכח שהיום י"כ ה"ה הכא דחיישי' שמא ישכח שיש תפילין במטתו וכן יש ללמוד מדברי סמ"ג שכ' ואם הניחם בכלי ת"כ מותר בין כר לכסת כו' אפי' אשתו עמו במטה עכ"ל. משמע במקום האסור אסור אם אשתו עמו במטה אף שאין בדעתו לשמש ועוד ראיה ממ"ש לקמן בש"ע סי' מ"ד ולא היתה עמו אשה כו' ע"כ נלע"ד דראוי לאסור בזה אפילו באינו רוצה לשמש מטעם שאמרנו ואע"פ שאיני כדאי לחלוק על רבינו הש"ע מ"מ נראה ברור כמ"ש:
ביאור הגר"א
ס"ד אשתו עמו כו'. עט"ז:
באר היטב
(ז) עמו: וט"ז חולק ואוסר דשמא יבא לידי תשמיש ע"ש והיד אהרן סותר הראיות של ט"ז ע"ש.
משנה ברורה
(יב) מקרי וכו' — וט"ז אוסר להיות אשתו עמו במטה עד שיניח התפילין כלי בתוך כלי שמא ישכח וישמש וכן משמע בביאור הגר"א ועיין בא"ר:
כף החיים
(כז) סעיף ד: אשתו עמו במטה ואינו רוצה לשמש מיקרי אין אשתו עמו — וכן כתב הלבוש, וכן כתב רי"ז[2] הביא דבריו בשלטי הגבורים בפרק מי שמתו. כנסת הגדולה בהגהת בית יוסף. יד אהרן בהגהת בית יוסף, ודחה דברי הט"ז ס"ק ד שהחמיר, יעו"ש. וכן כתב שתילי זיתים אות ז'. מיהו הר"ז אות ח' כתב דנכון לחוש לדברי הט"ז, אף על פי שאין איסור בדבר מן הדין, יעו"ש, והביאו פתחי עולם אות ז'. ועיין מט"י אות ו', שכתב שלא התיר השולחן ערוך אלא דווקא אם הסכים בדעתו שלא לשמש, אבל בסתמא חיישינן, יעו"ש: