שולחן ערוך אורח חיים י יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · י · יא · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

נסודר שנותנין על הצואר במלכות ארץ ישראל שנקרא בערבי שי"ד וכן בוק"א שהיו נותנין בספרד על כתפיהם יגלדפטורים:

מפרשים

באר הגולה

(נ) סודר שנותנין - ב"י מכמה טעמים.



ט"ז

מגן אברהם

(יג) פטורים — שאין עיקר הנחת בגדים אלו להנאת כיסוי, אלא לתשמיש, לצרור בו מעות (בית יוסף). וכתב עוד: יש לדקדק במלבושים שלנו שיש להם ב' כנפות סמוך לצואר וב' כנפות סמוך לארץ, למה אין מטילין בהם ציצית, שהרי אין חוגרין אותם בחגור. ונראה לי משום דלא מיקרי כסות אלא הבא להגין על האדם מפני החום וקור, והגלימא אין לובשין אותה אלא מפני הכבוד ופטורה. אי נמי, אם היו עושין בו ציצית היו נפסקין בכל עת מפני דריסת הרגל, והיה צריך בכל עת לתקנם, ואיכא למימר דלא חייבה התורה בכך, עיין מ"ש סוף סימן כ"א, עד כאן לשונו. וכתוב בדרכי משה, דעל תירוץ הראשון קשה, דאם כן, טליתות שלנו שאינם להגן כלל, רק לצאת בהם ידי חובת ציצית, יהיו פטורים? ואם כן אנו מברכין ברכה לבטלה. ועל תירוצו השני קשה מבן ציצית הכסת, שהיו הציצית נגררין אחריו ולא חשבו שהוצרכו לתקנם. ולי נראה, דמאחר דמצות ציצית הוא שיחזור ב' לפניו וב' לאחריו, כדאיתא במדרש, לכן סבירא להו להאנשים דלא חייבה התורה אלא בכהאי גוונא; אבל במלבושים שלנו, שכל הד' כנפות לפניו, ואי אפשר להלבישן בעניין אחר, אין חייבין בציצית, ולכן נהגו להקל. ומלבוש שקורין רא"ק, שמחובר למעלה חתיכת בגד מרובעת ומונח על כתיפו מאחוריו, שקורין קאלנ"ר, פשוט שהוא פטור, דהרי לצד מעלה אין לו כנפות, רק כנפות הקאלנ"ר המונחין לו קצת מאחוריו, ואין זה קרנות, הואיל ואין השני קרנות שמאחוריו מכוונות כנגד הכנפות שלפניו, כמו שכתב בית יוסף סוף סימן זה, עד כאן לשון דרכי משה. ויען שהלכה זו רופפת ביד הגאונים, ולא מצאו טעם נכון, ירא שמים יעשה הקרן אחד עגול, כמה שכתב בית יוסף בשם זקני הקדמונים, עיין מה שכתב ס"ח:

באר היטב

שערי תשובה

ביאור הגר"א

סודר כו' — שאין עיקרו ללבישה אלא לתשמיש, ומטעם הנ"ל בסעיף שקדם:

משנה ברורה

(לד) פטורים - אף שהיה מחזיק אותה החתיכה כאמה או אמתים ויש כדי לכסות ראשו ורובו של קטן אפ"ה פטורים ועיין בבה"ל:

ביאור הלכה

(*) סודר שנותנין וכו' פטורים:    עיין במ"ב והטעם לזה כתוב בב"י שעיקר הבאת הסודרים ההם מתחלה הוא כדי להתעטף בהם סביבות הראש מפני הקור ולעשות צל על הראש בזמן החום וגם לכסות בה הראש בהחתיכות הבגד בעת שהוא עולה לקרוא בתורה ולכן אף שרוב היום הוא מביאה על הגוף שוב הו"ל כסות ראש ופטור ועוד י"ל שעיקר הבאת הסודרים ההם הוא להשתמש בהם לכמה דברים לחגור בהם כשעושים שום עבודת משא לקנח בהם את הידים ולצרור בהם מעות ולהביא בהם פירות ולקנח הזיעה וכו' אעפ"י שנהנין בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים כיון שהבאתם אינה לכך לא חשיבה ולא קרינן אשר תכסה בה ולזה הטעם האחרון משמע שהסכימו המ"א והגר"א שהעתיקוהו בביאורם ולפי זה נראה במקומינו שנתפשט מחדש ג"כ להעלות כמין חתיכה גדולה של אמה ויותר על הכתפים ואין בזה שום טעם מאלה הטעמים כפי שידוע לנו שחייב בציצית אך לטעמים אחרים שהביא בב"י דאפשר דדוקא דרך לבישה ולא העלאה או משום דאינו רק לכבוד ולא מפני הקור והחום אפשר דיש להקל אך הרבה חולקים על אלו הטעמים כמבואר בב"י ובד"מ ע"כ י"ש יעשה קרן א' עגולה:.



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן