שולחן ערוך אורח חיים יז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · יז · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אאף על גב דכתיב וראיתם אותו סומא אחייב בציצית מפני שנתרבה מאשר תכסה בה וקרא דוראיתם אותו איצטריך למעט אבכסות לילה. (עיין לקמן סימן י"ח):

מפרשים

באר הגולה

(א) אע"ג דכתיבמנחות מג א.



טורי זהב - מגן דוד

(א) כסות לילה — ופריך, מה ראית לרבות סומא ולמעט כסות לילה? מרבה אני כסות סומא שישנו בראיה אצל אחרים:

מגן אברהם

באר היטב

שערי תשובה

(א) גם הם יברכו — עיין באר היטב. ומה שכתב דאי בריה הוא לא יברכו, כן כתב גם כן בעולת תמיד. ובברכי יוסף סימן תר"מ כתב דמה בכך, דאי משום דבריה לא נצטווה גם נשים לא נצטוו ומברכות, אם כן הוא הדין בריה, עיין שם, ודבריו נכונים. ועיין בשאגת אריה סימן ל"א כתב דכלאים בציצית לא שרא רחמנא אלא במקום מצוה, לכן טומטם ואנדרוגינוס אף על גב דחייבים מספיקא מכל מקום כלאים אסור. ולכן אפילו להנך רבוותא דסבירא להו סדין בציצית חייב לעשות לבן של מינו, מכל מקום בטומטום ואנדרוגינוס אין להטיל אפילו לבן בבגד פשתן, הואיל ואינו ראוי לבילה דתכלת מן התורה, עיין שם. ונראה דאף אם נאמר שהוא בריה מכל מקום לא אמעיט מאיסור כלאים, דהא גם נשים חייבים, ואם כן שפיר שייך הך טעמא שאינו ראוי לבילה דתכלת. ועוד כתב בשאגת אריה שם, דאם הבגד הוא ספק בת חיוב ואסור להטיל בה תכלת משום ספק כלאים, אז אפילו אם הוא של פשתן אין להטיל אפילו לבן מטעמא דלעיל, שאינו ראוי לבילה מן התכלת, עיין שם:

ביאור הגר"א

וקרא כו' — כר' שמעון, דסתמא דגמרא שם מ' ב' כוותיה, וכן בשבת כ"ה ב', ולא נקט שם שאר טעמים ומעייל נפשיה בפלוגתא, שמע מינה דהלכה רווחת היא. וכן בפרק ב' דברכות, אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה כו', ובגמ' שם י"ד ב' במערבא כו' כמה מעליא כו' הלכך אנן כו', ובקידושין ל"ג ב' תנו רבנן כו', ובשבת כ"ד ב' ההוא לאתויי כסות סומא כו'. וכן בזבחים י"ח ב' דחיק לאוקמי כולהו תנאי כר' שמעון, ואידך מאשר כו', תוס' שם ושם:

משנה ברורה

(א) חייב בציצית — ופשוט דיכול לברך ג"כ עליהן אך שיבדוק אותן מתחלה במשמוש ידיו או יבקש לאחר לבדקם:


(ב) כסות לילה — והסברא נותנת לרבות כסות סומא ולמעט כסות לילה משום דכסות סומא ישנו עכ"פ בראיה אצל אחרים אבל כסות לילה אינו בראיה אצל אחרים:


כף החיים

(א) סעיף א: אף על גב דכתיב וראיתם אותו סומא חייב וכו' — היינו אם לובש טלית בת חיובא, אבל אין חיוב לקנות, דהא לאו חובת גברא הוא. עולת תמיד אות א', שתילי זיתים אות א' ואות ב'. ועיין לקמן אות ו:


(ב) שם: שנתרבה מאשר תכסה בה וכו' — ופשוט דיכול לברך גם כן עליהם, אך שיבדוק אותם תחילה במשמוש ידיו, או יבקש מאחר לבדקם. פתחי עולם אות א' בשם משאת בנימין. והגם דהרא"ש בהלכות תפילין סימן ט"ז הביא משם גאון דסומא פטור מן התפילין וגם מן הציצית, יעויין שם, סברה זו דחויה היא ולא קיימא לן הכי, אלא כסברת מרן ז"ל ודעימיה, יעויין שם בהרא"ש ובמעדני יום טוב אות ו', שיורי כנסת הגדולה בהגהת הטור אות א', ויד אהרון בהגהת הטור ער"ה אות א'. ומה שכתב הרב חיים פלאג'י בספר לב חיים סימן ק': אף על גב דקיימא לן סומא חייב בציצית – מכל מקום לא יברך עליו, משום דאיכא למאן דאמר סומא פטור וספק ברכות להקל. כתב כבר על דבריו בן איש חי פרשת לך לך אות ט"ו דהמנהג פשוט דהסומא מברך על הטלית, ובמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל יעויין שם, ובספרו רב פעלים חלק ב' סימן ז'. וכן כתבנו אנן בעניותין לעיל סימן ז' אות ב' בשם כמה פוסקים, דבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל, וכן כתב הט"ז סימן מ"ו אות ז' יעויין שם. וכן המנהג פשוט אצל כל בעלי ההוראה, לפסוק דבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל:




▲ חזור לראש