שולחן ערוך אורח חיים א ט
<< · שולחן ערוך אורח חיים · א · ט
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
יש נוהגין לומרכ פרשת הכיור, ואחר כך פרשת תרומת הדשן, ואחר כך פרשת התמיד, ואחר כך פרשת מזבח מקטר קטורת, ופרשת סמני הקטורת ועשייתו:
מפרשים
באר הגולה
(כ) יש נוהגין לומר וכו' — שם.
מגן אברהם
(יב) מקטר — כי אחר התמיד היו מקריבין הקטורת (ב"י א"ח). ובהג"מ כתב לומר הקטורת קודם תמיד, וטעמא מדתנן פרק ג' דיומא: קטורת של שחר היה נעשה בין דם לאיברים. אבל בסדר היום כתב לומר התמיד קודם הקטורת, דהא עיקר כפרה בדם. וכן כתב תלמיד רבינו יונה ריש פרק ד' דברכות גבי תפילת המנחה, דעיקר נגד הדם, ולכן מתחלת זמן שחיטת התמיד דהיינו משש שעות ומחצה, ותפילת השחר משיעלה עמוד השחר, ובתפלת המנחה כולי עלמא מודו דתמיד קודם לקטורת, כדאיתא ביומא. והע"ש שכתב לומר מנחה קודם לקטורת לא דק, דהא אביי הוה מסדר מערכה וכו', ע"ש.
ביאור הגר"א
(ל) יש כו'. כמ"ש בפ"א דתמיד עד ששומעין כו' נטל כו' ובפ"ב דיומא וזה כו':
(לא) ואח"כ פ' מזבח כו'. שהקטורת היתה קריבה בין דם לאיברים כמ"ש בפ"ג דיומא במתניתין וגמרא שם אביי הוה מסדר כו' ובתמיד וכל הכפרה בדם כמ"ש כמה מקומות:
(לב) ואומר פ' מזבח. לפי שבו נאמר והקטיר כו':
(לג) ופ' סמני כו'. ועשייתו. ויאמר...ועשית:
כף החיים
(לו) סעיף ט': נוהגים לומר וכו' — הגם דרובא דעלמא אינן נזהרין להיות קורין פרשיות הקרבנות בכל יום, מיהו בזמן מגיפה וחולי רע בעולם בר מינן טוב לקרות פרשיות הקרבנות דבר יום ביומו, שהוא מסוגל הרבה, ונכון לבו בטוח כי לא תאונה אליו רעה, שהוא משומר מכל דבר רע. יפה ללב ח"ג אות י"ב.
(לז) נכון לקרות בתהלים קודם התפילה, שהתהלים נקראים זמירות, לשון כריתה שמכרית להמקטרגים. לבוש סעיף ט. ומהאי טעמא תיקנו לומר קודם התפילה סדר הזמירות, כדי להכרית ולסלק המקטרגים. רו"ח אות ס"ג. ודלא כשו"ת בית יעקב סימן קכ"ז שכתב דאין לומר תהלים קודם התפילה. רו"ח שם, ועיין שם.
(לח) כתב בספר דרך חכמה דף מ"ה: מנהגינו לומר פרק שירה, כמו שאמרו חז"ל: כל האומר פרק שירה בכל יום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא ותלמודו מתקיים בידו וכו'. והביאו אליהו רבה אות י"ד. וכתב עליו דלא דק בלשונו, אלא זה לשון הברייתא: תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: כל העוסק בפרק שירה זה בכל יום, מובטח וכו', ומשמע שאין צריך לאומרו כולו, אלא רק העוסק בפרק בכל יום, וכמדומה שנוהגים לחלקו לז' ימי השבוע כמו ספר ת[ה]לים. וכתב בשם מהר"ם טראני, דשנה כל העוסק ולא כל האומר, כי עניין העוסק הוא לדעת עניינים הדברים וכוונתם לתועלת, לקבל מוסר מן השירות האלו אשר היו מיוחסות לאותם שהם למטה כמה מדרגות ממדרגות האדם למען נחכים באחריתנו לעשות חוקי רצונו עי"ש. ועיין רו"ח אות ס"ד שכתב דגירסת בעל העקרים כל האומר, כגירסת בעל דרך חכמה, ופירש בו כמו שפירש מהר"ם טראני ז"ל בפירוש כל העוסק עיין שם.
(לט) שם: ופרשת סמני וכו' — בב"י סיים: ואח"כ פרשת ברכת כהנים, וכאן בשו"ע השמיטו, ולא ידעתי פירושו. ואולי השמטת הסופר הוא. שולחן גבוה אות י"ב. [הערה: ולענ"ד נראה דסמך על מה שעתיד להזכירו להלן סימן מ"ז סעי' ט. נ.ו.]
(מ) ראיתי להרב החסיד המקובל המופלא מהר"ש שרעבי זלה"ה שהיה נזהר לדבר שום דבור חול קודם שיתחיל הזמירות, והיה אומר שכן צריך על פי הסוד. קשר גודל סי' כ"ד אות ב'.