שולחן ערוך אבן העזר קע טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

עשה מאמר ביבמתו ואחר כך נתן לה גט לזיקתה, פסלה עליו ועל כל האחין, וצריכה גט למאמרה וחליצה לזיקתה. ואם נתן לה גט סתם, הוי כאלו פרש לזיקתה. נתן לה גט למאמרה ולא לזיקתה, נשארה זקוקה כמו שהיתה, ואינה מותרת אלא לשאר אחים, אבל המגרש אסור בה. ויש אומרים שמותרת אף למגרש:

מפרשים

 

בית שמואל

(יא) וי"א שמותרת אף למגרש:    וא"ל לפ"ז למה תני מאמר בזו ומאמר בזו צריכה גט כ"א וחליצה ואסור לייבם, למה לא יתן גט למאמר בפירוש ואז מותרת לו וגם לדיעה קמייתא קשה יתן גט למאמר לאחת ולייבם השני תירצו תוס' פד"א דף ל"ב לכתחלה אין לעשות כן דגזרנן גט למאמרו אטו גט לזיקתו ודוקא בדיעבד קאמר הכי דאם גירש למאמרו הותרה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש