שולחן ערוך אבן העזר קעו א

מי שקדש אחת משתי אחיות, ואינו יודע איזו קדש, אפילו לא הכרו מעולם, שלא נתנו לביאה, הוו קדושין וצריך גט לכל אחת ואחת. מת, ולו אח, חולץ לשתיהן. היו לו שני אחים, אחד חולץ ואחד מיבם לשניה. קדמו שני האחים וכנסו את שתיהן, אין מוציאים אותן מידם. ואם נמלכו בבית דין ואמרו להם שיחלץ האחד וייבם השני, והלכו שניהם ויבמו, יוציאו:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(א) אין מוציאין אותם מידן: משום דכ"א יאמר אני כנסתי את היבמה ואת"ל שלא כנס היבמה מ"מ אחר שכנס השני פקע הזיקה ומדייק הרא"ש דוקא כשכל א' י"ל אני כנסתי היבמה אבל המייבם אחות זקוקתו יוציא אף לדעת תוס' דס"ל אם כנס לחופה אל יוציא כמ"ש בסוף סימן קנ"ט דשם בתחלה קידש אותה ולא בא עליה באיסור ואפשר לומר אפי' אם ליתא כאן אלא אח א' וכנס לאחת ולא חלץ לשני' לא יוציא די"ל ג"כ דידי כנסתי ואף את"ל דלא כנס דידיה מ"מ פקע הזיקה כיון שכנס אחותה אף על גב שכנס באיסור מ"מ י"ל בכה"ג די"ל שכנס היבמה לא יוציא מיהו למה שדייק הנ"י במתניתין דלא תנא באח א' אם כנס לא יוציא היינו שחלץ לא' וכנס לא' לא יוציא דשמא כנס היבמה א"כ חליצה זו לאו כלום דהא חלץ לשאינה יבמתו מזה דייק אף בכה"ג יוציא אף על פי שהיא ספק אחות חלוצתו מ"מ גזרו חז"ל בחליצה כמו בגרושתו מזה נראה אם כנס בלא חליצה יוציא דאל"כ אכתי קשה למה לא תנא אם כנס אל יוציא ונראה מכ"ש אם כנס אחת ואח"כ חלץ דיוציא דאל"כ אכתי קשה למה לא תנא אל יוציא גם כאן בתחלה באיסור כנס, ואפשר השתא נמי איסור והכניס' היא אינה יבמתו א"כ היא אחות חלוצתו ומ"ש ב"ח בזה אנ"ל:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}