שולחן ערוך אבן העזר קסט לז

היה לבוש שני מנעלים, וחלצה העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.

אבל אם חלצה שניהם, חליצתה כשרה (טור):

מפרשים

בית שמואל

(לז) וחלצה העליון: הנה לגירס' שלנו מבואר אם חלצה העליון וקם התחתון אז הוי מעל דמעל ולכאורה נראה מעל דמעל הוי חליצה פסולה ופוסלת לכן מ"ש הרא"ש והביא בהג"ה בסמוך אם חולצת שניהם כשירים נראה דאיירי בחולצת שניהם יחדיו בפ"א דאל"כ בחולצת העליון הוי מעל דמעל והוי ח"פ וצריכה לחזור על כל האחים ואם קרע' העליון מ"מ קם ומחמת הקריעה יכולה לשלוף התחתון לא אפשטה הבעיי' והוי חליצה פסולה ומשמע אפי' קרעה לעליון רוב עקב או רוב המנעל שא"י להלוך בו מ"מ כיון דקם וליכא גילוי רגלו קמבעי' ליה דהא אף בנקרע רוב המנעל קי"ל דהוי חליצה ופוסלת אם כן בכה"ג יש לומר דהוי כאלו יש כאן מנעל העליון ועיין תשובה הנ"ל ולרמב"ם האבעיי' בש"ס בחלצה העליון וקרעתה לתחתון א"כ הוי חליצה גילוי כרעא ואפי' עשתה הכל בפ"א נראה מ"מ מבעיי' ליה כיון דחליצה היה בעליון, מיהו אם קרעת' לעליון לגמרי וחלצה התחתון הוי חליצה מעלייתא, וכתב המגיד וב"י דהיה לרמב"ם גירס' אחרת מיהו באמת יש ללמוד מגירס' שלנו ג"כ הדין של הרמב"ם:

באר היטב

עריכה

(לח) העליון: ואם קרעה העליון ומ"מ קם. ומחמת הקריעה יכולה לשלוף התחתון הוי נמי חליצה פסולה אפילו קרעה לעליון רוב עקב או רוב המנעל שא"י להלך בו מ"מ כיון דקם הוי חליצה פסולה. מיהו אם קרעה לעליון לגמרי וחלצה התחתון הוי חליצה מעליותא עיין ב"ש והרש"ך ח"ב סימן נ"ב.

(לט) שניהם: דוקא בפעם א'. ב"ש.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}