שולחן ערוך אבן העזר קל יא
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קל · יא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
כשחותם העד, צריך לכתב שמו ושם אביו, כגון יוסף בן יעקב עד. כתב: יוסף עד, או בן יעקב עד, או יוסף בן יעקב, ולא כתב עד, כשר.
- הגה: יש אומרים מאחר דסגי אם כתב יוסף עד, אם כן בן יעקב לא צריך למכתב, ואם טעה או שנה בו, אין לפסל (ת"ה סימן רכ"ח), וכמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ח בכיוצא בזה; ואין לסמוך על זה רק בשעת הדחק ובמקום עגון. ועין לעיל סי' קכ"ט, עד שיש לו שני שמות כיצד יחתם עצמו. ואין העד צריך לחתום עצמו בחניכתו (שם סי' רל"ד) אפילו לכתחלה, גם לא יחתם עצמו או אביו בשם רב או חכם, רק פלוני בן פלוני עד (סדר גיטין). וכל דבר שיש בו קצת ספק כיצד כותבין, אין ראוי לכתחלה לחתמו, כי אין לכנס לספקות לכתחלה בלא צורך (ד"ע); ולכן אין חותמין לעד מי שאביו מומר, כמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ט, והוא הדין לכל כיוצא בזה. ולכתחלה נזהרין בחתימת העדים בכל דבר שנזהרין בכתיבת הגט, הן דבעינן כתיבה תמה ומוקף גויל (ב"י בשם הקנטרס), וכל כיוצא בזה:
מפרשים
(יח) ושם אביו: כבר כתבתי ריש סימן דאין קפידא בזה ונ"מ אם יש כאן ע"מ וע"ח ולא פרשו את שמותם אפ"ה כשר וינתן הגט אבל אם לא בא על החתום לגמרי לא ינתן הגט אלא אם כבר נתן הגט כשר:
(יט) יעקב עד: הא דצריך לחתו' בגט עד ולא בשאר שטרות משום הגט הכל ל' הבעל מ"ה חותם עד כלו' שהוא מעיד דהבעל אמר כל זאת לפניו לבוש י"ח:
(כ) ואם טעה או שינה: אף על גב הטעות (לא) מפסיק בין שמו לבין תיבת עד מ"מ מוכח דקאי על עד וכשר, ונראה אם טעה בשמו ולא בשם אביו ג"כ כשר דהא א"צ לכתוב את שמו אם כותב בן פלוני עד וא"ל שמו הוא קודם והוא עיקר חתימתו א"כ אף בן פלוני הוא קודם לעד ולמה הוא כשר אלא ע"כ דאין חילוק בזה, אף על גב בת"ה כתב דינו כשטועה בשם אביו ולא כתב בשמו אין לדייק בשמו ס"ל דפסול דאל"כ למה לא כתב דינו בשמו כי בת"ה א"ל שהיה המעשה כך דהא השאלות בת"ה לא כתב על מעשה שהיה די"ל אף על גב דלא סידר על מעשה שהיה מ"מ תשוב' זו איתא נמי בפסקיו ושם סידר על מעשה שהיה אמרינן גם תשובה זו בת"ה היה על מעשה שהיה, ובתשו' רש"ך ס"א סי' קמ"ב כתב דוקא בשם אביו מיקל הת"ה ולא בשמו ואפשר כיון שעיקר תקנת ר"ג היה שיהיה מפרשים את שמותם מ"ה ס"ל דאין להקל בשמות' מיהו בת"ה לא כתב טעם זה אלא טעמא הוא מדתנא במתני' פ' המגרש איש פלוני עד כשר בן איש פלוני עד כשר א"כ שמו ושם אביו שוה גם כתבתי בשם תוס' דתיקון ר"ג לא היה רק דרך עצה טובה מיהו למעשה אין להקל כנגדו, ובכל אלו דאין טעות פוסל ה"ה חק תוכות אין פוסל בו וכשר במקום דחק ועיגון, ונראה אם אירע טעות או חק תוכות במלת עד כשר בלא דחק ועיגון כיון דכבר נגמר החתימה תו אין פסול במלת עד:
(כא) או שינ': כלומר שהעלה לאביו שם אחר, ולא משמע כן מדברי הרשב"ץ שהבאתי לעיל:
(ח) עד: הטעם דצריך לחתום בגט עד ולא בשאר שטרות משום דהגט הכל לשון הבעל מש"ה חותם עד כלומר שהוא מעיד דהבעל אומר כל זאת לפניו לבוש ב"ש.
(ט) שינה: אע"ג דהטעות מפסיק בין שמו לבין תיבת עד מ"מ מוכח דקאי על עד וכשר. וה"ה אם טעה בשמו ולא בשם אביו ג"כ כשר ב"ש. אבל בתשובת רש"ך ח"א סי' קמ"ב כתב דוקא כשטעה בשם אביו אבל בשמו אין להקל עב"ש ובכל אלו דאין טעות פוסל ה"ה חק תוכות אין פוסל בו וכשר במקום דחק ועיגון. ואם אירע טעות או חק תוכות במילת עד כשר בלא דחק ועיגון כיון דנגמר החתימה תו אין פסול במלת עד ב"ש.