שולחן ערוך אבן העזר קכט לא

שם ירחמאל, אף על פי שלא נמצא בכתובים, מכל מקום אם החזיק עצמו לקרות עצמו ירחמיאל ודחק בלשונו החיריק, כך כותבין.

הגה: ודבר הנמצא בכתוב לפעמים חסר ולפעמים מלא, הולכים אחר הרב (סדר גטין). כל כנוי שהוא בלשון לע"ז, כגון בלשון אשכנז, וצריך לכתב תי"ו או טי"ת, כותבין טי"ת, כי התי"ו יכולין לקרות רפויה, וכל כיוצא בזה (ת"ה סי' רל"א). כל תבה שיש להסתפק בה אם כותבין חי"ת או כ"ף, כותבים כ"ף (שם), כגון מיכל איכל, דקורין בכנוי חי"ת כמו כ"ף; אמנם בשם אשה שקורין רעכליין, אין כותבין רק רחל, שהוא עקר השם (מהרי"ו סי' ר'), וכל כיוצא בזה; ואם שנה, בדיעבד כשר:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(מז) כותבים כף: ולא חיישינן שמא יקראו בדגש א"כ ה"ל לכתוב קו"ף אבל חי"ת אין כותבין דיש מקומות דקורין החי"ת כמו ה"א:

(מח) רק רחל שהוא עיקר השם: אלא הואיל דקורין הכף רפוי מזה נשתרבב המנהג השם רעכיל ובלבוש כתב המנהג הוא לכתוב רעכיל:

באר היטב

עריכה

(מב) ירחמאל: עיין כנה"ג קנ"ה ע"א.

(מג) כותבים כ': ולא חיישינן שמא יקראו בדגש דא"כ ה"ל לכתוב קו"ף. אבל חי"ת אין כותבין דיש מקומות דקורין החי"ת כמו ההי"א.

(מד) רק רחל: ובלבוש כתב המנהג הוא לכתוב רעכיל ועיין כנה"ג ד' קנ"ב ע"א שכתב דכותבין רחל דמתקריא רעכלין.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}