שולחן ערוך אבן העזר קכח ו

אם העיר יושבת על הנהר, אין לכתב לא בארות ולא מעינות, כי אם הנהר.

‏‏הגה: ויש חולקין, וסבירא להו דיש לכתב כל ספוקי העיר (בהגהות מרדכי בשם ר' יודא). וכן נוהגין במדינות אלו, כאשר יתבאר לך מנסח הגט שכתבתי סוף סימן קנ"ד:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(טז) כל סיפוקי העיר: עיין ב"י וד"מ ואיירי אפילו אם הרוב מסתפקי' מן א' מ"מ כותבים כולם:

(יז) כל סיפוקי העיר: כתב ב"ה שכותבים נהרות ומעיינות ולא בארות, באמת המנהג כך הוא דאין כותבים בארות אבל צריך טעם למה לא כותבים בארות ואפשר משום לפעמים מתקלקלי' לכן לא כותבים כלל כדי שלא תחלוק בין גיטין אלו לבין גיטין הראשונים ואפשר דנכלל בכלל מי מעיינות כי בארות ג"כ מי מעיינות אלא שחופרי' עד שנמצא המעיין:

באר היטב

עריכה

(יב) העיר: ואיירי אפי' אם הרוב מסתפקים מן א' מ"מ כותבים כולם כב"ש. ובה"י כתב שכותבים נהרות ומעיינות ולא בארות וכתב ב"ש עליו באמת המנהג כן הוא. דאין כותבין בארות. אבל צריך טעם למה לא כותבים בארות ואפשר משום לפעמים מתקלקלים לכן לא כותבים כלל. כדי שלא תחלק בין גיטין אלו לבין גיטין הראשונים ע"ש. ובספר משפטי שמואל פסק נהר שלפעמים נפסק אם ברוב הימים המים מצויין בו אף כי לעתים רחוקות הם מכזבין שם הנהר עליהם עיין כנה"ג דף קמ"ט ע"א.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}