שולחן ערוך אבן העזר קיט ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קיט · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אשה רעה בדעותיה, ושאינה צנועה כבנות ישראל הכשרות, מצוה לגרשה:
מפרשים
חלקת מחוקק
(ד) אשה רעה בדעותיה: היינו דוקא דמקשטא ליה תכא ומהדרא ליה גבה שהיא בעלת מריבה ושאינה צנועה היינו עוברת על דת יהודי' מצוה לגרשה אפי' אשתו ראשונה ועיין מ"ש בסי' קט"ו סעיף ד':
בית שמואל
(ה) אשה רעה בדעותי': היינו מקשטא ליה תכא ומהדרא ליה גבה שהיא בעלת מריבה מצוה לגרשה אפילו בזיווג ראשון:
ט"ז - טורי זהב
מצוה לגרשה בגמ' ס"פ המגרש אמרי' באשה פרוצה שפרומה מב' צדדיה פי' רש"י אצל אצילי ידיה כדרך אדומיות שבצרפת שבשרן נראה מצידיהן ורוחצין במקום שבני (אדם) רוחצין זו מצוה מן התורה לגרשה שנא כי מצא בה ערות דבר ושלחה וכו' ובפ' הבע"י אמרי' אמר רבא אשה רעה מצוה לגרשה שנא' גרש לץ ויצא מדון והרמב"ן עירב ב' מאמרים והיינו לשון הש"ע כאן רעה בדיעותיה ושאינה צנועה כו' והבי' על שניהם קרא דגרש לץ בו' וקשה למה לא הביא על אינה צנועה קרא דערות דבר שהוא מן התורה כמו שמביא בברייתא ויש בזה לדחוק ולומר דרוצה להבא קרא אחר גם על רעה בדיעותיה שאין שם לימוד רק מגרש לץ אבל על הטור קשה דלא הביא כאן רק פרוצה והביא קרא דגרש לץ ונראה לתרץ דודאי לב"ש דס"ל דאין לגרש אלא על מצא בה ערות דבר ולא פשעה כנגדו שפיר מתפרש הפסיק וכתב לה ספר בריתות דלמצוה קאמר שחייב לכתוב והכי ס"ל לתנ' דברייתא כב"ש ומ"ש אמר מצוה מן התורה לגרשה אבל אנו דקי"ל כב"ה לאו דוקא ערות אלא ה"ה דקדחה תבשילו בזה ודאי לא באה התורה לצוות על בעלה שיגרשנה אלא ודאי דה"ק אם יכתוב לה ספר כריתות והיתה לאיש אחר וכו' לא יוכל בעלה הראשון כו' א"כ האיך נלמוד מפסוק זה מצוה מן התורה לגרשה דהא ע"כ קרא לאו דרך צווי קאמר ע"כ הוצרך הטור ללמוד מקרא דגרש לץ דנכלל בזה עכ"פ אשה פרוצה והטור לא הביא רעה בדיעותיה כיון שלא נזכר בפירוש בגמ' שם אלא אשה רעה סתם ואפשר שלא נתכוין אלא לפרוצה ורעה במעשה כנ"ל נכון מאוד:
באר היטב
(ה) בדעותיה: היינו מקשט' ליה תכא ומהדר' ליה גב' שהיא בעלת מריבה מצוה לגרשה אפילו בזיווג ראשון.