שולחן ערוך אבן העזר קיט ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קיט · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
לא תהיה יושבת תחתיו ומשמשתו, ודעתו לגרשה:
מפרשים
חלקת מחוקק
(א) לא תהיה יושבת תחתיו וכו': אפשר שאם הודיע' שדעתו לגרשה לאחר זמן אין בזה איסור כמו שנתבאר בסעיף א' ולא קרינן בה והוא יושב לבטח אתך דהא הודיעה ומיהו יש לחלק דשאני אם בתחלה נתרצית להיות אצלו לזמן מוגבל סברה וקבלה אבל כשהודיעה אח"כ שדעתו לגרשה מה לה לעשות ולבה מצטערת בקרב' וקרינן ביה אל תחרוש על רעיך רעה ומלשון יושבת תחתיו ומשמשתו משמע דהיינו שבא עלי' הוא דאיכא איסורא דאל תחרוש אבל אם אינו בא עליה ליכא איסורא אם בדעתו לגרשה אף על פי שהיא יושבת לבטח אתו ומיהו יש לדחות:
בית שמואל
(א) לא תהיה יושבת תחתיו וכו': דכתיב אל תחרוש על רעיך רעה כתב בח"מ אפשר בכה"ג דכבר נשואה לו לא מהני אם מודיע לה דמה לה לעשות גם מדייק מלשון ומשמשתו דוקא כשבא עליה ודעתו לגרשה אסור, ובפרישה סי' כ"ה כתב אחר הנישואין לא מהני אם מודיע לה ואסור משום בני תשע מידות בני גרוש' לב ולכאור' קשה לפירושו דאם היא אסורה לו משום גרוש' לב מה מבעי' לרב משרשי' לרבא אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו מהו אטו לא ידע בני תשע מידות ורבא השיב דאסור משום אל תחרוש א"כ בני תשע מידות כיצד ומזה הי' נראה בני תשע מידות איירי כשבא עליה וכאן איירי כשלא בא עליה אינו אסור אלא משום אל תחרוש ולא כח"מ שכתב דאיירי כאן דוקא כשבא עליה, מיהו דברי פרישה אינו מוכרחים וי"ל בני תשע מידות והיינו גרוש' לב איירי בעת שבא עליה דעתו לגרשה וכאן איירי שדעתו לגרשה לזמן המוגבל ובעת שבא עליה אין דעתו לגרשה מ"מ אסור משום אל תחרוש וכשלא בא עליה י"ל דליכא איסור גם י"ל בני תשע מידות היינו הבנים פגומים וכאן איירי דהוא עובר על אל תחרוש, מיהו דיוק של הח"מ מלשון משמשתו ובטור לא כתב משמשתו, ולכאורה י"ל עוד חילוק אחד בני גרושה היינו מאלו שכופין אותו לגרשה וכן משמע מלשון הטור שם מיהו לא מצינו סברא זו ודברי הטור שם הם לפרש דברי הרא"ש בנדרים דכתב דאינו שונא אות' ומגרש אותה ע"ז כתב דאיירי מאלו שכופין אותו לגרשה דאל"כ איך משכחת ליה אבל לענין בני גרושת לב אין חילוק בזה, שוב מצאתי בדברי בעל הטורי' פ' ואתחנן פי' כן בני גרושה היינו שאינו שונא אותה אלא שהוא מאילו שכופין לגרש:
ט"ז - טורי זהב
לא תהיה יושבת כו'. בגמ' א"ל רב משרשי' לרב' אם לבו לגרשה והיא יושב' תחתיו ומשמשתו מהו פי' רש"י יש עונש בדבר או לא קרי עליה אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך יש לדקדק במה נסתפק רב משרשי' פשיט' שזה עושה שלא כדין ותו קשה הא ודאי רב משרשי' ידע הברייתא דהוא הסעיף הא' לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה כדאיתא פרק החולץ משום דכתיב אל תחרוש כו' ומאי מבעי' לי' ורבא נמי למה לא הבי' לו הבריית' בל' ת"ש וזה ודאי שאין לחלק בין הסעיף האחד ובין הסעיף הב' דהא תרוייהו חד טעמ' נינהו מחד בוא ונראה דכאן מיירי באשה שיש לו רשות לגרשה כגון שפשעה נגדו דהיינו ערות דבר כמבואר בסעיף ג' ומספק ליה אם גמר בלבו לגרשה עבור זה וממשיך הדבר והיא אינה יודעת אם יש עונש ע"ז כיון שבידו לקיים מחשבתו ע"פ הדין ע"ז אמר קרי עליה רבא ולא אמר ת"ש כדרך התלמוד אלא כלומר בשביל ספק שלך יש לי תירץ בקושי' שיש לי בפסוק אל תחרוש דהיינו למה סיים הוא יושב לבטח אתך דודאי בלאו זה יש איסור לחרוש רעה על אדם וכ"ש אשתו א"ו דקמ"ל קרא דאע"ג דמותר לחרוש רעה דהיינו לגרש אשתו ע"פ הדין מ"מ כל מי שרוצה לעשות יעשה ולא יעכב הדבר ע"כ אמר והוא יושב לבטח אתך דזהו עיקר האיסור אף ע"פ שמצד עצמו אינו אסור כנלע"ד נכון מאוד:
באר היטב
(ב) יושבת וכו': ולא מהני כאן אם מודיע לה מאחר דכבר נשאה דמה לה לעשות עיין ב"ש ופר"ח.