שולחן ערוך אבן העזר קיא טו

המוכרת כתבתה, בין לבעלה בין לאחרים, לא הפסידה כתבת בנין דכרין. אבל אם מחלה כתבתה לבעלה, הפסידו בניה כתבת בנין דכרין. לפיכך, אין הבנים יורשין כתבת בנין דכרין עד שיהיה שטר הכתבה יוצא מתחת ידם, אבל אם אין שם שטר כתבה אין להם כלום, שמא מחלה אמם. ואם אין דרכם לכתב כתבה, יש להם:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(יז) אבל אם מחלה כתובתה לבעלה וכו': כבר כתבתי בסי' ק"ה דנראה אף אם לא מחלה כתובתה רק מחלה לו תנאי כתובה כולו או מקצתו הרשות בידה ולא דמי למחייב לזון בת אשתו דאין פטור האם מועיל ובסי' שאח"ז מביא הרב בהג"ה שהראב"ד חולק במזון הבנות וגם המ"מ הניח הדבר בצ"ע ועיין בר"ן:

בית שמואל

עריכה

(יא) אבל אם מחלה וכו': אף על גב מזון בנות מבואר בסימן אח"ז דלא מהני מחילה שלה מ"מ כב"ד מהני מחילה שלה:

(יב) לפיכך אין הבנים יורשים כב"ד: כ"כ הרמב"ם פי"ט וכן ס"ל באלמנה דאין לה מזונות כשאין הכתובה בידה שמא מחלה ובסי' צ"ג כתבתי רוב פוסקים חולקים עליו ולכאורה נראה להני פוסקים גם כאן לא חיישי' שמא מחלה מיהו י"ל שם טוענת ברי אבל כאן היורשים אין להם טענו' ברי גם לענין מזונות נכסים בחזקתם דהא בל"ז צ"ל כן לשיטות הני פוסקים דהא ס"ל אם אין השטר כתובה בידה אינם גובה הכתובה כמ"ש בסי' ק' ע"כ צ"ל משום לענין מזונות אמרינן הנכסים קיימא בחזקת' וכן בהרא"ש פ' שני דייני אפילו לשיטות הפוסקים דס"ל דגובה הכתובה אפילו אין שטר הכתובה בידו הואיל מעשה ב"ד הוא י"ל יורשים שאני כמ"ש:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}