שולחן ערוך אבן העזר קה ג

מי שמת והניח בנים ואלמנה, ומתה האלמנה קודם שנשבעה על הכתובה, הבכור נוטל פי שנים:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ט) הבכור נוטל פי שנים: אף מן הסך המגיע לכתובת אמו דלא מקרי נכסי האם כל זמן שלא נשבעה ולא הגבוה ב"ד הכתובה כל הנכסים בחזקת האב הם ואת אביהם הם יורשים ומשמע מגוף התשובה אף שכבר נשבעה האלמנה אם מתה קודם גביה עדיין נכסי האב מקרי ולא ידעתי למה כתב כאן קודם שנשבעה:

בית שמואל

עריכה

(ח) ומתה האלמנה קודם שנשבעה: בתשובת הרא"ש איתא כל זמן שלא נשבעה ולא הגבוה הב"ד הכתובה אז כל הנכסים הם בחזקת בעלה לכן אפילו הסך המגיע לכתוב' לא מקרי נכסי האם וכתב בח"מ משמע אם לא הגבוה הב"ד הכתובה אפילו אם נשבעה קיימת הנכסים בחזקת בעלה ויש לדמות לנכסי הלוה אשר משועבדים למלוה ומ"מ הבכור נוטל פי שנים כמ"ש בחושן המשפט סי' רע"ח, לפ"ז קשה ממ"נ אם איירי כאן דהגבוה לה א"כ למה הנכסים קיימת בחזקת בעלה ואם לא הגבוה א"כ אפילו אם שבעה קיימת הנכסים בחזקת בעלה ואפשר דס"ל אם נשבעה הרי הנכסים יותר מוחזקים בידה מנכסי הלוה כיון דהם חייבים לה כמו הבכור שחייב לאביו י"ל דגומר ומקנה, כן ה"נ היורשים פשוטי' גמרו להקנות כדי שאל יקח הבכור פי שנים ואפשר אם נשבעה חולקים חלק בכורה מסך הכתובה כמ"ש בחושן המשפט שם לענין מלוה של בכור גם בל"ז לק"מ דהא אם נשבעה אף שיקח הבכור פי שנים מ"מ אח"כ יבואו הפשוטים לתבוע עם הכתובה של אמם וצריך לשלם שני חלקים א"כ מה נ"מ אפילו אם הנכסים בחזקת אביהם מ"מ הבכור אין נוטל פי שנים וא"ל אפילו אם לא נשבעו יאמרו הפשוטים אנו מוחלים השבועה כדי שלא יקח הבכור פ"ש כמ"ש בסי' ק' בשם תשו' ש"י וי"ל הבכור יכול לעכב ע"ז דהוא אינו מוחל משא"כ שם בתשו' ש"י איירי דכל היורשים רוצים למחול:

באר היטב

עריכה

(ה) שנים: אף מן הסך המגיע לכתובת אמו דלא מיקרי נכסי האם. וכתב החלקת מחוקק שגוף התשובה משמע אף שכבר נשבעה האלמנה אם מתה קודם גביה עדיין נכסי האב מיקרי ע"ש. והב"ש כתב דדוק' הוא קודם שנשבעה על הכתובה ע"ש ועיין בחושן משפט סי' רע"ח.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}