שולחן ערוך אבן העזר עו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · עו · ה · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה

שולחן ערוך

יש לאשה לעכב על בעלה שלא יצא לסחורה אלא למקום קרוב, שלא ימנע מעונתה; ולא יצא אלא ברשותה. ואפלו אם נותנת לו רשות, אין לו להתאחר, אלא חדש בחוץ וחדש בביתו (טור והרא"ש).

וכן יש לה למנעו לצאת ממלאכה שעונתה קרובה למלאכה שעונתה רחוקה, כגון חמר שבקש להעשות גמל, או גמל להעשות מלח. ותלמידי חכמים יוצאים לתלמוד תורה שלא ברשות נשותיהם שתים ושלש שנים. וכן טייל שנעשה תלמיד חכם, אין אשתו יכולה לעכב.

ואם נותנת לו רשות, תלמיד חכם יכול לילך בכל מה שתתן לו רשות (טור בשם הראב"ד):

מפרשים

חלקת מחוקק

(ו) ולא יצא אלא ברשות':    כבר כתבתי ס"ק ב' דהפועלים יוצאים שלא ברשות שבת אחת כדאית' במשנה שם דף ס"א ע"ב:

(ז) אין לו להתאחר אלא חודש:    כלו' אעפ"י שברשותה כמה דבעי יכול להתעכב דהאשה יכולה למחול על עונתה מכל מקום אורחי' דמלת' שאין לו להתאחר אעפ"י שנותנת רשות לבה מצטער:

(ח) כגון חמר שבקש להעשו' גמל:    לשון רש"י דף ס"ב ע"ב נישאת לו כשהוא חמר מהו ליעשות גמל שלא ברשו' משמע שאם בשעת נשואין לא היה לו אומנות מיוחדת יכול אח"כ לשנות ממלאכה למלאכה בלא רשות' מאחר שבשעת נשואין לא היה לו אומנו' מיוחדת:

(ט) שנים ושלשה שנים:    בב"ח נסתפק אי שלשה ושנים דוקא ולא יותר או נימא דלאו דוקא דה"ה טפי ודע' מהרש"ל דוקא שלשה שנים ושתי שנים דנקט לאורחא דמלתא ולכל היותר שלש' שנים:

(י) ואם נותנת לו רשות ת"ח יכול וכו':    הראב"ד כתב ת"ח שתורתן אומנתן לא חשו לאורחא דמילתא משמע אבל כגון אנו צריכין לחוש לאורחא דמילתא ואף ברשות אין לעגנה יותר מן הראוי ואפי' לדברי חכמים דס"ל דאף שלא ברשות יוצא ב' או ג' שנים היינו לדינא או למי שתורתו אומנתו:

בית שמואל

(ז) אין לו להתאחר:    אף על גב שנותנת לו רשות וכבר קיים מצות פו"ר מ"מ בלבה מצטער אבל אם לא קיים פו"ר אסור להתאחר אלא חייב לקיים עונתו כמ"ש בסמוך וכל זה איירי שנותנת לו רשות מחמת פיוס אבל אם בלא פיוס נתנה לו רשות מותר להתאחר יותר תוס' שם אף על גב דכ"כ בת"ח מ"מ לפי תירוץ זה אין חילוק בין ת"ח לשאר אנשים אף שתו' ושאר פוסקים מתרצים קושיות תוספות בע"א נראה דאין חולקים ע"ז מהיכא תיתי לומר דהיא מצטער' בלבה מאחר דנתנה לו רשות בלי פיוס:

(ח) כגון חמר וכו':    אם בעת הנשואין לא היה לו אומנו' מיוחד' יכול אח"כ לשנות ממלאכה למלאכה בלי רשותה מאחר בעת הנשואין לא היה לו אומנות מיוחדת ח"מ מיהו טייל דא"ל שום מלאכה י"ל דאינו רשאי להיות חמר או גמל בלי רשותה ועיין הג"ה פרישה:

(ט) שנים וג' שנים:    ולא יותר ב"ח בשם מהרש"ל:

(י) אין אשתו יכולה לעכב:    בטור מסיים וכתב כיון שהוא אצלה תמיד משמע דאין לו רשות לילך ממנ' והב"י השמיט זאת משו' שהקשה בספרו כיון דקי"ל כחכמים יוצאים בג' שנים בלא רשות א"כ אפילו אינו אצלה רשאי מיהו ב"ח ופרישה כתבו דל"ד לדין ת"ח שהיה ת"ח בעת הנישואין דאז נשאה אותו ע"מ שילך ממנה משא"כ כשהיה טייל ונעשה ת"ח דאין לו רשות לילך ממנה:

(יא) ואם נותנת לו רשות וכו':    בטור בשם הראב"ד כ' ת"ח שתורתו אומנתו לא חשו לאורחא דמילתא משמע כגון אנן צריכין לחוש מיהו הרב רמ"א סבר למה דקי"ל אפי' בלא רשות יוצאים ב' וג' שנים מ"ה אם נתנה לו רשות יכול לילך כל מה שתתן לו רשות:

ט"ז

באר היטב

(ח) להתאחר:    אע"ג שנותנת לו רשות וכבר קיים מצות פו"ר מ"מ בלבה מצטער אבל אם לא קיים פו"ר אסור להתאחר אלא חייב לקיים עונתו וכל זה איירי שנותנת לו רשות מחמת פיוס אבל אם בלא פיוס נתנה לו רשות מותר להתאחר יותר כ"כ ב"ש בשם תוס' כתובות דף ס"ב ע"א ד"ה אלא אורחא דמילת' וכו' ע"ש. ואינו מוכרח דשם כתב בת"ח. ועוד דשם בר"ע אדעת' דהכי נשאו. והב"ש רוצה לדחוק ודבריו אינם מוכרחים וצ"ע לדינא.

(ט) גמל:    ואם בעת הנשואין לא היה לו אומנות מיוחדת יוכל אח"כ לשנות ממלאכה למלאכה אחרת בלא רשותה ח"מ. מיהו טייל דא"ל שום מלאכה י"ל דאינו רשאי להיות חמר או גמל בלי רשותה ב"ש.

(י) שנים:    ולא יותר ב"ח בשם מהרש"ל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש