שולחן ערוך אבן העזר נה ד

אין הארוס חייב במזונות ארוסתו, אלא אם כן היתה בת הניזנת מהאחין, שהרי אין לה מזונות מאחיה אלא עד שתתארס או עד שתבגר, וזו אינה בוגרת כדי שתזון עצמה.

ויש אומרים דאינו חייב במזונותיה כל עיקר (טור בשם הרא"ש):