שולחן ערוך אבן העזר לז כד

האשה שאמרה: קידשתי את עצמי ואיני יודעת למי, ובא אחד ואמר: אני קידשתיך, נאמן ליתן לה גט להתירה לעלמא, אבל לא לכונסה. ואם כנסה, אין מוציאין מידו.

ואם יש עד אחד שהוא קידשה, מותר לכונסה לכתחילה (ר"ן פרק האומר):

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(מא) אבל לא לכונסה: כלומר אפי' אחר שנתן לה גט והיא מותרת לכל אדם אפ"ה אסורה לזה דיש לחוש לקנוניא המ"מ:

(מב) ואם יש ע"א: אפשר דע"א לא מהני בדין המוזכר למעלה סעיף כ"ב כשבאו שנים וכ"א אומר אני קדשתיה דאף דיש לא' עד המסייע לו אינו נאמן בדבר שבערוה וכאן ע"א נאמן משום דאין שום אדם מכחישו תדע דכאן אם כנסה אין מוציאין מידו ולעיל ס"ק ל"ח כתבתי בשם הירושלמי אף אם כנס מוציאין מידו:

בית שמואל

עריכה

(מט) אבל לא לכונסה: משום אפי' אם הוא משקר י"ל דהיא מחפה עליו ואינה מכחיש' אותו וכתב המגיד דאסורה לו אפילו אחר שנתן לה הגט דאל"כ יש לחוש לקנוני' מיהו אם שנים באים וכ"א אומר אני קדשתי אם רצו א' נותן גט וא' כונס כמ"ש לעיל ולא חיישינן דהיא מחפה עליו מטעם הנ"ל:

(נ) ואם יש ע"א: כתב בח"מ אם שנים באים וכ"א אומר אני קדשתי לא מהני ע"א והא דמהני כאן ע"א משום כאן אין שום אדם מכחישו ואין מוכרח ויותר מסתבר כיון דהיא לא אתחזק בא"א מהני ע"א כמ"ש ביורה דעה סי' קכ"ז וכ"כ בחדושי מהרי"ט:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

אבל לא לכונסה דשאני גבה דידה דחיישי' שיודע הוא שתהא מתתפתה ותתרצה בו ותכחיש את כל הבא עוד לומר אני הוא:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}