שולחן ערוך אבן העזר לז ו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לז · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אם בתוך הששה חדשים של נערות קידשה אביה שלא לדעתה, והיא קידשה עצמה שלא לדעת אביה, ונמצאו לה סימנים, הוי ספק וצריכה גט משניהם:
מפרשים
חלקת מחוקק
(ו) ונמצאו לה סימנים הוי ספק וצריכ' גט משניהם: גם כאן משניהם הוא לאו דוקא דה"ה אם קדשה אביה לבדו או היא נתקדש' לבדה לעולם הוי ספק קידושין ואין מועיל טענת ברי שלה לנגד אחרים עד שיעידו עדים שהיתה עדיין נערה אחר הקידושין או שהיתה בוגרת קודם הקידושין ומ"ש ונמצאו לה סימנים היינו סימני בוגרת ומאחר שהו' בתוך הששה חדשים יש להסתפק אם היו סימני בוגרת בשעת הקידושין או נימא השתא היא דבגרה ע"כ הוי ספק ואם נתקדש' לאחר ו' ע"י אביה ונמצאו לה אחר הקידושין זמן רב סימני בוגרת ודאי גם בשעת קידושין היתה בוגרת ואין חוששין לקידושי אביה אף שהבדיקה היתה זמן רב אחר קידושי אביה מאחר שהקידושין היו לאחר ו' ואפשר לאחר ו' אף שאין לה סימני בוגרת סמכינן אדשמואל דאמר אין בין נערות לבוגרת ובודאי בוגרת היא אף שאין לה סימני בוגרת ולא נאמרו סימני בוגרת אלא לעשות אותה בוגרת תוך ו' וע' בהשגת הראב"ד פ"א מה"א וכל זה לדעת המפרשים דסימני נערות לחוד וסימני בוגרת לחוד ואם הביאה סימני בוגרת תוך ששה הוי בוגרת אבל הרמב"ם לא הזכיר שום סי' בבוגרת ומשמע לדעתו אינה בוגרת לעולם קודם ו' חדשים ומ"ש היתה הבת ספק בוגרת היינו ספק אם עברו ו' חדשים אחר הנערות או לא ומ"ש בגמ' אלימא בתוך י' וכו' השתא היא דבוגרת אינו מחוור לדעת הרמב"ם וכמ"ש המ"מ וסימני בוגרת מבוארין בגמר' בנידה דף מ"ז בברייתא פליגי תנאי בסימן בוגרת ורש"י פי' דאף שם במשנה פליגי בסי' בגרות והתו' דחו דבריו ופסקו שם בגמ' כדברי כולן להחמיר וכתב הרי"ף שאם הביאה א' מכל הסימנים הללו וקדשה עצמה בחיי אביה קידושיה קידושין וצריכה גט ואין אביה מפר נדריה ואם קדשה אביה שלא לדעתה צריכה גט ומן התימה שלא הוזכר דין זה כאן ולא נמנו כאן סימני בגורת כלל:
מדברי הרשב"ץ בתשו' שהביא הב"י משמע כשראו לה סימני נערות ג' או ד' חדשים אחר י"ב שנים אמרינן מסתמ' היו בה השערות משעה שנעשית גדולה בת י"ב שנה וכשימלאו לה ו' חדשים אחר י"ב שנה הרי היא בוגרות ודאית ואין לאביה רשות בה אף על פי שלא עבר רק ב' חדשים אחר ראיית השערות אמרינן מסתמ' היו בה השערות מיד תחלת ו' חדשים אחר י"ב וע' בח"ה סי' ל"ה פסק ג"כ כזה לענין עדות:
בית שמואל
(ה) הוי ספק וצריכה גט: ונראה אם קדשה אביה לבדו תופסין קידושין וחזקת פנויה לבד לא מהני אלא בסוף ו"ח דאיכא תרתי לטיבותא חזקת פנויה ומדהי' השתא בוגרת מיהו אינו אלא ספק קידושין כיון חזקת פנויה סותר כ"כ בח"מ, ואם היא קדשה בעצמה ולא אביה נראה לכ"ע דלא חיישינן כיון דאית לה חזקת נערות וחזקת פנויה כמ"ש ברש"י תוך ו"ח אית לה חזקת נערות וחזקת פנויה, ובח"מ כתב אם היא נתקדש' לבדה ג"כ הוי ס"ק, ומשמע תוך ו"ח אין חילוק בין אם היא מכחישתו ובין אין מכחישתו לעולם חיישינן לחומרא וצריכה שני גיטין, כתב בח"מ אם נתקדשה לאחר ו' ע"י אביה ונמצאו לה אחר הקדושין זמן רב סימני בוגרת ודאי בשע' הקדושין היתה בוגרת אפילו אם הבדיקה היתה זמן רב אחר קדושי אביה כיון שהקדושין היו לאחר ו' ואפשר לאחר ו' אפילו אין לה סימני בוגרת אמרינן דהיא בוגרת ולא נאמרו ס"ב אלא לעשות אותה בוגרת תוך ו' וכ"ז לדעת המפרשים דסימני נערות לחוד וסימני בגרות לחוד ואם הביאה ס"ב תוך ו"ח הוי בוגרת אבל הרמב"ם לא הזכיר שום סימן בבוגרת משמע לדעתו אינה בוגרת לעולם קודם ו"ח ע"כ וז"ל הרמב"ם רפ"ב ה"א הבת מיום לידתה עד שתהיה בת יב"ש גמורות היא קטנה אפי' הביאה שערות אבל אם הביאה ב' שערות למטה והיא מבת יב"ש ויום אחד נקראת נערה ומאחר שתביא סימן התחתון תקרא נערה עד ו"ח גמורים ומתחלת יום תשלום ו"ח ומעל' תקרא בוגרת ואין בין נערות לבוגרו' אלא ו"ח בלבד ע"כ הנה מ"ש בח"מ אפשר לאחר ו' וכו' כן ס"ל להרמב"ם אחר ו' היא בוגרת בלא ס"ב כמ"ש ומ"ש אם נמצאו לה אחר הקדושין ס"ב אמרינן בעת הקדושין היתה בוגרת היינו דוקא אם ידעו דהיה לה סימני נערות כשהיתה יב"ש ולאחר ו' נתקדשה על ידי אביה ואחר זמן רב נמצא לה ס"ב אמרינן בעת הקדושין ג"כ היתה בוגרת וכן הוא ברשב"ץ שהביא הב"י ונשמע מדבריו כשנראה בה סימני נערות ג' או ד' חדשים אחר יב"ש אמרינן מסתמא היה בה אות' סימנים כשהיתה יב"ש וכן הוא בחושן המשפט סימן ל"ה והב"י סימן מ"ג כתב דהרשב"א חולק על זה, וכשימלאו לה ו"ח אחר יב"ש הרי היא בוגרת ודאי אף על גב שלא עבר רק ב"ח אחר ראיות הסימנים, וסומכים על נשים שאמרו שהיה בה ס"נ ג' ד' חדשים אחר יב"ש והיא היום יב"ש ו"ח ואמרינן מסתמא היו אותם (סימ') מיד כשהיתה יב"ש אבל כשלא היה נראה בה ס"נ אפילו היתה בעת קידושין יב"ש ו"ח ועכשיו נראה בה ס"ב חיישינן שמא השתא בגרה, גם משמע מדבריו דס"ל כרמב"ם אחר ו"ח מיום דהיו לה ס"נ היא בוגרת אפילו אין לה ס"ב ועיין תשו' מהר"מ מלובלין סימן קל"ט ק"מ, ומ"ש תוך ו"ח מהני ס"ב כתב ברי"ו דפליגי בזה הרי"ף ורש"י ותוס' וברמב"ם משמע נמי תוך ו"ח אינה נעשה בוגרת ומ"ש הרמב"ם מתחלת יום תשלו' הו"ח תקרא בוגרת קשה לישב הסוגיא פלוגתא רב ושמואל ביום שנשלם הו"ח ויש בה ס"ב מאי פליגי ת"ל מיד בהתחלת אותו יום היא בוגרת כמ"ש הרמב"ם ששה חדשים גמורים וכו' נשמע ד' חדשים ואיזה ימים לא מהני ולא כח"מ שכתב ו"ח של נערות סגי בד"ח ושני ימים ושיפורא גרם ליתא וקו' של ח"מ שהקשה בסימן ד' יש ליישב בע"א וסימני בוגרות עיין בש"ס נידה דף מ"ז ופסקו שם כדברי כולם להחמיר וכתב הרי"ף שאם הביאה א' מכל הסימנים וקדשה עצמה בחיי אביה קדושיה קידושין וצריכה גט ואין אביה מפר נדריה ואם קדשה אביה שלא לדעתה צריכה גט ע"כ:
ט"ז - טורי זהב
והיא קדשה עצמה ספק זה הוא שייך בקדושי אב לבד וכן בקדושיה לבד אלא דקמ"ל דאפי' משניהם צריכה גט ולא אמרינן ממ"נ חד מנייהו לאו כלום:
באר היטב
(ו) משניהם: וה"ה אם קדשה אביה לבדו או היא נתקדשה לבדה הוי ס"ק ח"מ וב"ש כתב דאם היא נתקדשה לבדה לא חיישינן כלל ע"ש. ומשמע תוך ו"ח אין חילוק בין אם היא מכחישתו בין אם אין מכחישחו לעולם חיישינן לחומרא וצריכה שני גיטין. דאל"כ לא מקשה הגמ' מידי אלימא בתוך ששה בהא לימא רב וכו' השתא הא דבגרה דילמא איירי במכחישתו אלא ודאי תוך ששה אין חילוק. כתב הח"מ אם נתקדשה לאחר ו' ע"י אביה ונמצאו לה אחר הקדושין זמן רב סימני בוגרת ודאי בשעת הקדושין היתה בוגרת אפילו אם הבדיקה היתה זמן רב אחר קדושי אביה כיון שהקדושין היו לאחר ו' ואפשר לאחר ו' אפילו אין לה סימני בוגרת אמרינן דהיא בוגרת ולא נאמרו סימני בוגרת אלא לעשות אותה בוגרת תוך ו'. וכל זה לדעת המפרשים דסימני נערות לחוד וסימני בוגרת לחוד. ואם הביא' סימני בוגרת תוך ו"ח הוי בוגרת. אבל הרמב"ם בפ"ב מה"א לא הזכיר שום סימן בבגרות ומשמע לדעתו אינה בוגרת לעולם קודם ו"ח. ועיין ברמב"ם פ"ג מה"א דין י"ד. ובמגיד משנה שם עכ"ל. הנה מ"ש הח"מ אם נמצאו לה אחר הקדושין סימני בוגרת אמרינן בעת הקדושין היתה בוגרת. היינו דוקא אם ידוע דהיה לה סימני נערות כשהיתה יב"ש ולאחר ו' נתקדשה ע"י אביה ואחר זמן רב נמצא לה סימני בוגרת אמרינן בעת הקדושין ג"כ היתה בוגרת כ"ה ברשב"ץ שהביא הב"י ונשמע מדבריו כשנראה בה סימני נערות ג' או ד' חדשים אחר יב"ש אמרי' מסתמ' היה בה אותם סימנים כשהיתה יב"ש וכשמלא לה ו"ח אחר יב"ש הרי היא בוגרת ודאי אע"ג שלא עבר רק ב"ח אחר ראיות הסימנים אבל כשלא היה נראה בה סימני נערות אפילו היתה בעת הקדושין יב"ש ו"ח ועכשיו נראה בה סימני בוגרת חיישינן שמא השתא בגרה עיין ב"ש. ואני תמה על הרשב"ץ דמסוגיא דפרק יו"ד יוחסין נראה הפך דבריו דגרסינן התם דף ע"ט ע"א אלא לאחר ו' בהא נימא שמואל וכו' הרי מבואר שכל שנבדקה אחר זמן נערותיה אפי' לשמואל ודאי בוגרת וכ"ש לרב והרשב"ץ כתב שצריך שיעידו שראו לה קודם הקדושין ביותר מו"ח סימני נערות הפך מ"ש בגמרא. ועוד שכתב ואע"ג דהשתא חזינן לה בוגרת אמרינן השתא היא דבגרה כדאי' בפרק עשרה יוחסין. ונסתייע מפרק עשרה יוחסין והוא הפך דבריו. עיין הראנ"ח ח"א סי' ח'. וכנה"ג דף ס"ו ע"ב. כתב הב"ש ומ"ש הרמב"ם מתחלת יום תשלום הו"ח תקרא בוגרת קשה ליישב הסוגיא פלוגתא דרב ושמואל ביום שנשלם הו"ח ע"ש. יש ליישב דהרמב"ם כ"כ לפי מה דקי"ל כרב. ועוד תוס' שם ע"ב הביא בשם ר"י דרגילות הן לבא בבקר ע"ש בד"ה מי איכא למימר וכו'.