שולחן ערוך אבן העזר לה ו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לה · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
הכל כשרין לשליחות קדושין. חוץ מחרש שוטה וקטן לפי שאינן בני דעת, והגוי לפי שאינו בן ברית. והעבד לפי שאינו בתורת קדושין.
- הגה: ויש אומרים דשליח ראשון יכול לעשות שליח שני (מרדכי פרק המקבל בשם יש אומרים) אם מוסר לו הקדושין שמסר לו הבעל, אבל אם לא מסר לו הבעל הקדושין, רק צוה אותו לקדשה בכל כסף שירצה, אין עושה שליח. ויש אומרים דבכל ענין אין שליח ראשון עושה שליח שני (הגהות מרדכי פרק האיש מקדש).
- השולח כתב על ידי כותי לחברו ישראל שבמקום אחר, וממנו להיות שלוחו לקדש לו אשה, יש אומרים שדינו כמו בגיטין שיתבאר לקמן סימן קמ"א (רבנו ירוחם). ויש אומרים דגבי קדושין לכולי עלמא הוי מקודשת מדאורייתא (כן כתב הבית יוסף):
מפרשים
(יד) והכותי לפי שאינו בן ברית והעבד לפי שאינו בתורת קידושין: כצ"ל וכן הוא בטור ובמיימוני:
(טו) וי"א דשליח ראשון יכול לעשות שליח שני: כלומר דקידושין שוה לגט בדבר זה וכמו שמבואר לקמן בסימן קמ"א ששליח להולכה יכול לעשות שליח אחר אם נאנס ולדעת קצת אף בלא אונס וא"כ ה"ה בקידושין דהא ילפינן בגמ' דהשליח עושה שליח ואמרינן אשכחן בגירושין בקדושין מנ"ל אמרינן דכתיב ויצאה והיתה ודקא כעין גירושין שיש הגט ביד השליח שזה לא נקרא מילי וה"ה בקידושין שיש ביד השליח שטר או כסף אבל אם לא מסר ביד השליח שום דבר רק אמר לו קח כסף וקדש לי אשה זה נקר' מילי ואינו רשאי ליקח כסף וליתן ביד אחר מאחר שלא מסר לידו הכסף דדוקא קבלת הגט או הקידושין נקרא מעשה:
(טז) וי"א דבכל ענין אין שליח ראשון וכו': זה דעת הקדוש מרדו"ש שהביא המרדכי בשמו בר"פ האיש מקדש שדעתו לחלק בין קידושין לגירושין דכל היכא דהמעשה נגמר מיד כגון בגירושין דהשליח יכול לגרשה בע"כ אבל בקידושין אף שמוסר לו קידושין אין המעשה נגמר דאולי לא תאבה האשה ועיין בב"ח מ"ש על דברי הקדוש ובסימן שאח"ז ובסעיף ה' הביא ג"כ דעה זו:
(יז) השולח כתב ע"י כותי: למאן דס"ל דבשליחות האיש צריך עדים מיירי שע"פ ב' עדים מינה את השליח ואפשר שגם העדים חותמים את הכתב:
(יח) וי"א דגבי קדושין לכ"ע הוי מקודשת מדאורייתא: מלשון זה משמע דלדיעה הראשונה אינה מקודשת מדאורייתא והמעיין לקמן בטור סימן קמ"א סעיף ל"ז יראה דלגבי גט מאן דמחמיר אינו אלא לכתחלה וכבר העיד הרא"ש הובא שם בסימן וסעיף הנ"ל שנוהגין כן ע"פ ר"ת באשכנז וצרפת אף לכתחלה ובחנם כתב הרב פלוגת' בדין זה גבי קידושין:
(יד) והעכו"ם שאינו בן ברית ועבד וכו': כצ"ל וא"י למה פסק כאן עבד פסול ובסי' קמ"ה /קמ"א/ הביא דעת הפוסקים כשהוא ש"ה הוי ספק גט וכן הוא בקדושין כמ"ש בב"י שם, ודין זה נלמד מהקיש קידושין לגיטין כמ"ש המגיד לפ"ז ה"ה כל הפסולין המבוארים בסימן קמ"א פסולין כאן:
(טו) דשליח הראשון: הנה יש בזה ג' דעות למרדכי ס"פ המקבל יכול למנות שליח כשיש ביד השליח כסף או שטר ולמ"ש רפ"ב דקדושין בשם הק' מרדו"ש א"י למנות שליח כיון דלא נגמר הדבר דהא א"י לקדשה בע"כ שמא לא תרצה לקבל (והוי מילי ומילי לא ממסר לשליח ועב"ח) ולש"ג שם נראה דמחלק בין אם השטר קדושין בידו דאז א"י לקדשה רק בשטר זה יכול למנות שליח אחר אבל כששולח כסף שאין קפידא אם יחליף א"י למנות שליח וע' ב"ח סוף סימן זה:
(טז) השולח כתב ע"י עכו"ם כו': משמע שאין מוסר קידושין בידו אלא כותב שהוא יקדש מכספו אבל א"א לומר כן כי בגט החשש הוא הואיל הגט יוצא מיד עכו"ם ליד השליח אבל בכה"ג לכ"ע אין חשש:
(יז) מקודשת מדאוריית': משמע לדעה קמייתא אינה מקודשת מדאוריית' וליתא דהא אפילו בגט אינו אלא לכתחלה אסור וכבר העיר בזה הח"מ:
רק צוה אותו לקדש כו' דמילי נינהו ומילי לא ממסרן לשליח וי"א בכל ענין כו' דאע"ג דמסר לו הטבעת ה"ל מילי דאע"ג דגבי גט מהני מסירת הגט שאני התם דהשליח יכול לגרשו בע"כ משא"כ כאן בקידושין דשמא לא תאבה האשה לקבל הקידושין כ"כ במרדכי פ' האיש מקדש בשם הקדוש:
וי"א דגבי קידושין כו' פי' בשלמא גבי גט דכיון שנכתב הוי שם גט לפיכך ס"ל לדיעה אחת דגוי דליתא בתורת גיטין לא יהא לו מגע יד בשליחותו אע"ג דלא עבי' אלא מעשה קוף בעלמא אבל מעות הנשלחים לישראל לקדש לו בהם אין שם קידושין עליהם עד שיקדש בהם אשה הלכך אם יוליך גוי קידושין לישראל ש"ד וק"ל על זה דאם איתא לחילוק זה למה לא כתב המרדכי בסמך בשם הקדוש לחלק ולומר דגבי קידושין ה"ל מילי ולא ממסרן לשליח ולמה לו לחלק כחילוק שאם לא תאבה האשה כו':
(י) והכותי לפי שאינו וכו' ועבד וכו': כצ"ל בה"י ע"ש.