הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן לה[עריכה]

סי' ל"ה ח"מ אות ג' ודמי' להא דאמרי'. נ"ב נלע"ד ראי' לזה ממ"ש הריטב"א כתובות פ' הכותב בההיא דאבימי חוזאי דאמאי אמר אית לך סהדי בע"א סגי דהוי כמו נסכא (דהשליח הוי נוגע דמיירי לאחר תקון היסת). ותריץ דהחיוב שבועה יהי' רק מדין ע"א שהוא פרוע שהוא שבוע' דרבנן דל"א אי"ל משלם עיי"ש והא מ"מ כשיהי' חד סהדא יצטרך ג"כ השליח דהא אז אין השליח נוגע דע"א המסייע פוטר אע"כ דלא מהני:

ב"ש אות כ"ה וכאן ליכא מגו. נ"ב ע' ס' שב שמעתתא שמעת' ו' פ"ג:

סי' י"א וא"א עושה שליח. נ"ב מדברי תוס' משמע דאפי' אמר לו לקדשה לו אחר שיגרשנה בעלה לא מהני דאין בכחו לעשות שליח במה דלא מצי עביד השתא וע' מ"ל פ"ט מהל' אישות ואם נשבע שלא לקדש אשה פלונית ועשה שליח לקדשה וקדשה השליח לאחר שנשאל על שבועתו וי"ל דלא מהני כיון דבשעה שעשאו שליח לא הו"מ עביד או די"ל כיון דהחכם עוקר נדר מעיקרו מקרי מצי עביד ע' תשובת ראנ"ח ח"ב סי"א ועמ"ש בגליון חוה"מ סי' ר"ח:

ב"ש אות ל"א וכ"כ בט"ז. נ"ב לענ"ד ראי' ברורה לזה מדברי תוס' גיטין ס"ח ע"א ד"ה התקבל דהתם התקבל לי' גיטי והוי כאומר קדש לי אשה פלונית ואפ"ה אסורה ודו"ק: