שולחן ערוך אבן העזר כז ט
<< · שולחן ערוך אבן העזר · כז · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
נתנה היא ואמרה לו הילך דינר זה מתנה ואתקדש לך ולקחו ואמר לה הרי את מקודשת לי בהנאה זו שקבלתי ממך מתנה אם אדם חשוב הוא הרי זו מקודשת שהנאה יש לה בהיותו נהנה ממנה ובהנאה זו הקנתה עצמה לו וצריך חקירת חכם מי נקרא אדם שאינו חשוב להתירה בלא גט.
- ויש מחמירין אפילו לא אמרה תחילה כשנתנה "ואתקדש לך" רק נתנה סתם ואמר לה התקדשי כו׳ ושתקה (תשו׳ הרשב״א סי׳ תרי״ג):
מפרשים
(כא) מי נקרא אדם שאינו חשוב: מלשון זה משמע דסתם בן אדם הוא חשוב וצריכה גט מספק אלא בידוע ע"פ חקירת חכם שזה הוא אדם שאינו חשוב והרשב"א בתשובה כתב שהברייתא מיירי בסתם בני אדם שאינם חשובים:
(כב) ויש מחמירין אפי' לא אמרה תחלה: גם הטור כ"כ ונראה דה"ה אם הוא לא אמר כלום רק היא אמרה ונתנה והוא אדם חשוב וקיבל בשתיקה הוי כנתן הוא ואמרה היא דספיקא הוי וחיישי' מדרבנן ועיין במ"מ ה"ה מה"א ועיין בב"ח כתב דלמעשה צריך להתיישב באולי יש לחוש לדעת ה"ג דפסק לחומר' אף באדם שאינו חשוב בנתנה היא ואמר הוא ועיין בתשובת הרשב"א סי' תרי"ג ומשמעות דבריו שבה"ג מחמיר באדם חשוב או בדיבר עמה על עסקי קדושין ולדינא אף בדיבר עמה והוא אדם חשוב כל שנתנה בסת' ולא אמרה ואתקדש לך אף שדיבר הוא לא מהני דאין כל אשה דעתה לאדם חשוב רק דעתה לקבל ממנו ולא ליתן לו ועיין שם:
(כד) מי נקרא אדם שאינו חשוב: משמע סתם בני אדם נקראים חשובים ובתשו' רשב"א כתב סתם בני אדם נקראים אין חשובים ועיין בחושן המשפט סי' ק"צ אם אמר הילך מנה ושדה מכור לך זכה והוא שיהיה אדם חשוב י"ל שם הזוכה הוא מוציא מ"ה בעינן לידע שהוא אדם חשוב כ"כ בפרישה:
(כה) ויש מחמירים: רוב פוסקים ס"ל כן ה"ה הרא"ש והר"ן, ורי"ו והמגיד כתבו בסוגיא זו בנתנה היא ואמר הוא הוי קידושין אפילו לא אמרה ואתקדש לך דהא סוגיא זו לא איירי באמרה היא וכן נראה מתוס' ועיין תשו' רשב"א שם מבוא' כשלא אמרה היא ואתקדש לך הוי ס"ק אפילו אם דבר עמה מע"ק דשמא אין רצונה להתקדש לאדם חשוב ולדעת ה"ג אפילו אדם שאינו חשוב הוי קידושין גם הר"ן הביא דברי ה"ג וב"ח מחמיר כדע' ה"ג וכתב למעשה צריך להתישב:
ואתקדש לך בגמ' איתא נמי הכי שאמרה היא כן ולכאורה קשה למה לי באמת האי מילת' דהא לא תליא האמירה בה אלא באמירתו דוק' וזה באמת טעם היש מחמירין שמביא רמ"א ע"ז ונר' דסתם נתינה היא לטובת המקבל ואפילו באדם חשוב ולא טובת הנותן אלא דיש קצת בני אדם שיש טובה להנותן במה שמקבלו ממנו אדם חשוב מ"ה באשה לא הוי קידושין מסתמא באדם חשוב דלאו כל אשה מתבקשת להינש' לת"ח אלא כל שאנו רואים בבירור שהיא רודפת אח"ז דהיינו שאומרת בשעת נתינת המעות שהיא יש לה הנאה מזה אז מהני אמירתו אח"כ בזה וכ"כ הרמב"ם בפ"ה כמו שמביא ב"י ובתשו' הרשב"א סי' תרי"ג מביא ג"כ דבעינן שתאמר ואתקדש אני לך מטעם שזכר אלא שכ' שם דלהרמב"ם לא צריך שאמירתה תחילה ובודאי נוסחא אחרת ה"ל ברמב"ם אלא שהטור ס"ל דאין תלוי באמירתה תחילה כלום אלא אפילו נתנה סתם ואמר הוא יש חילוק בזה אם הוא חשוב מקודשת והא דנקט בגמ' דף ז' דבעי רבא הילך מנה ואקדש אני לך מהו היינו מדאמר תחילה שם אמר רבא תן מנה לפלוני ואקדש אני לך מקודשת מדין ערב כו' ושם יש הכרח שתאמר תחלה ואקדש אני לך דבזה מקניה נפשה כדאית' שם ע"כ בעי רבא אח"כ גם בזה אם אמרה ואקדש אני לך אם יש גם בזה איזה הקנאה ופשטו שם דיש חילוק בין אדם חשוב וא"כ ל"צ כלל לאמירתה תחלה ואקדש אני לך כנ"ל סברת הטור אלא דהוא כתב שהרמב"ם חולק עם הרי"ף והרא"ש וס"ל לרמב"ם דאין חילוק בין אדם חשוב או לא וכבר תפס עליו ב"י וכתב שגם הרמב"ם ס"ל חילוק זה אלא שלא הוצרך להזכירו כיון שזכרו במקום אחר וכדין תפס עליו ויש רוצים לישב דברי הטור דמבי' מחלוקת של הרמב"ם לענין דס"ל דלא מהני אדם חשוב אלא אם אומרת תחלה ואקדש אני לך דוק' והטור לא ס"ל כן וכמו שזכרנו וא"א לו' כן דהא הטור סיים לו' וסברא ראשונה הוא סברת הרי"ף וכ"כ א"א ז"ל עכ"ל ובאמת לא נזכר ברי"ף רק כמו בגמ' דהיינו בבריית' דנתנה היא ואמר הוא דהוה ספק ולא זכר שם דמהני באדם חשוב ולקמן גבי מלת אדרבא כתב באמרה היא תחלה ואקדש אני לך דאז מהני אדם חשוב וא"כ היינו כמו הרמב"ם אלא דבאשר"י כתב גם לעיל בנתנה היא ואמר הוא וז"ל אם לא באדם חשוב כדאמר לקמן עכ"ל וובודאי יש לפרש דבריו במ"ש כדאמר לקמן היינו באם אמרה תחלה ואקדש אני לך ואין לנו לעשות מחלוקת בחנם בין הרמב"ם להרא"ש:
(כח) חשוב: משמע סתם בני אדם נקראים חשובים. ובתשובת הרשב"א כתב סתם בני אדם אין נקראים חשובים. ועצמות יוסף דף כ"ג ע"א כתב נראה דל"ד אדם חשוב השוה לכל אלא אפילו דלאו חשוב אי לדידה חשוב ונהנית היא שהוא יקבל ממנה מקודשת ע"ש ועיין פרישה.
(כט) אמרה וכו': רוב פוסקים ס"ל כן. הרא"ש והטור והר"ן והמגיד בנתנה היא ואמר הוא הוי קידושין אפי' לא אמרה ואתקדש לך. ועיין תשובת הרשב"א סי' תרי"ג שם מבואר כשלא אמרה היא ואתקדש לך הוי ס"ק אפי' אם דיבר עמה מע"ק דלא דמי מדברים מע"ק ונתן הוא. לנתנה היא ומדברים מע"ק אפי' באדם חשוב ע"ש דבריו שם המה קצת מגומגמים וע"ל ס"ק כ"ד מש"ש. ולדעת ה"ג אפי' אדם שאינו חשוב הוי ס"ק וב"ח מחמיר כדעת ה"ג וכתב למעשה צריך להתיישב ע"ש. ועיין כנה"ג דף נ"ז ע"ב.