שולחן ערוך אבן העזר ג ז

מי שהוחזק אביו כהן, ויצא עליו קול שהוא בן גרושה או בן חלוצה, חוששין לו ומורידין אותו. בא עד אחד אחר כך והעיד שהוא כשר, מעלין אותו לכהונה על פיו. באו ב' עדים אחר כך והעידו שהוא חלל, מורידין אותו מכהונה. בא עד אחד והעיד שהוא כשר, מעלין אותו לכהונה, שזה האחרון מצטרף לעד ראשון והרי שניים מעידים שהוא כשר ושניים מעידים שהוא פסול, ידחו אלו ואלו וידחה הקול, שהשניים כמאה, וישאר כהן בחזקת אביו:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(יג) ויצא עליו קול: אבל ע"א העורר עליו לא מהני עיין בתוס' ובר"ן:

(יד) בחזקת אביו: כתבו תוס' והר"ן והמגיד בשם הרשב"א תרי ותרי הוי ספיק' דרבנן ומקילין לענין תרומה דרבנן ולא לענין תרומה דאורייתא, והרמב"ם שכתב דהוא בחזקת אביו כוונתו ג"כ דמהני לתרומה דרבנן דהא חזקת כהנים בזה לא מהני אלא לתרומה דרבנן, ולקמן מבואר אם מבטלין קול והכא לכ"ע מבטלין קול שיצא עליו לענין תרומה דרבנן וכן תרצו תוס' שם בתירוץ אחרון ועיין סי' מ"ו לענין ב' אומרים נתקדשו וב' אומרים לא נתקדשו:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

בא ע"א כו' שע"א יש לו כח לבטל הקול:

באו ב' עדים אבל בחד לא סגי לומר יהיה נדחה עד נגד עד וישאר הקול לפסול כיון דכבר נתבטל הקול מחמת העד א' ה"ל כאלו לא יצא קול מעולם ונשאר חזקה ראשונה לכשרות כנ"ל:

ידחו אלו כו' התוס' פ"ק דכתובות הקשו דהא תרי ותרי אזלינן לחומרא כדאיתא בפ' האומר בקידושין גבי ינאי המלך ותירך ר"י דספיקא דרבנן הוא שהם החמירו בתרי נגד תרי וכאן מיירי בתרוה דרבנן ואזלינן לקולא וסעיף זה הוא דעת רמב"ם וטור ונראה פשוט דגם הם ס"ל דכאן קאי דוקא אתרומה דרבנן שהרי תלה כאן הדין במה שהוחזק אביו לכהן וכבר כ' הרמב"ם בפ"ב מהא"ב דכל הכהנים בזמן הזה בחזקת אין אוכלים רק תרומה דרבנן ומו"ח ז"ל עשה מחלוקת בין תוס' והרמב"ם בזה ול"נ כמו שכתבתי וראיה עוד דהטור כ' כאן כרמב"ם ובסי' מ"ז כ' דלא אמרינן אוקי תרי להדי תרי כו' אע"כ דשם קאי אאיסור דאוריית':

שהשנים כמאה נ"ל דמש"ה כ' הרמב"ם דבר זה דל"ת אמאי ידחה (הרי) הקול מסייע להני (הרי) הפוסלים וס"ל כאלו היה ג' עדים לפסול לזה כ' דאין חילוק בין ג' לב' לכל דבר:

באר היטב

עריכה

(יג) חלוצה: ואם יצא קול עליה שהיתה מזנה תחת בעלה מבואר לקמן סי' ד' סט"ו.

(יד) אביו: לענין תרומה דרבנן ולא לענין תרומה דאורייתא ב"ש.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}