שולחן ערוך אבן העזר ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · ב · ד · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה

שולחן ערוך

כל שקורין לו ממזר ושותק, או נתין ושותק, או חלל ושותק, או עבד ושותק – חוששין לו ולמשפחתו, ואין נושאים מהם אלא אם כן בודקין, כמו שנתבאר:

הגה: יש אומרים, דווקא משפחה שנתערב בה אחד מאלו הפסולים; אבל אדם אחר שקורין לו כך ושותק, אין בכך כלום. (טור בשם ר"י ובית יוסף בשם הרמב"ן והרשב"א). ויש אומרים עוד, דכל זה דווקא בדורות הראשונים, שהיו בית דין נזקקים למי שחרף חבירו ומענישין אותו כראוי, לכן הוי שתיקה כהודאה; אבל עכשיו, השותק על המריבה – הרי זה משובח, אלא אם כן קורין לו כך שלא בשעת מריבה (ב"י בשם השגות הראב"ד). ויש אומרים דלא אמרינן שתיקה כהודאה, אלא אם כן צווח על פיסול אחר; אבל אם שותק תמיד, לא הוי כהודאה (הר"ן סוף פ"ק דכתובות). וכל זה מיירי בפיסול הנוגע בעצמו; אבל אם רוצים לפסול זרעו בפניו ושותק, אין בכך הודאה, אבל למיחש קצת מיהא בעינן (תשובת ר"מ פדוואה סימן י"ד). והשומע חרפתו בשאר דברים ושותק, סימן הוא שהוא מיוחס:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ו) וי"א דוקא משפחה שנתערב בה וכו':    כלו' שקול יוצא שנתערב בה דאלו בעדים הא כתב לפני זה דבלא שתיקה צריך לבדוק ומיהו יש לדחות (דאף כאן מיירי בעדים) וה"ק דהוא לבדו צריך בדיקה (מאחר שהוא שותק אתיליד ביה ריעותא) והאחרים במשפחתו פטורין מן הבדיקה כל זמן שלא נבדק הוא:

(ז) וכל זה מיירי בפיסול הנוגע בעצמו:    משמעות לשון זה אף דאיכא כולה לריעותא דהיינו שיש קול שנתערב במשפחה פסולה וגם בדורות הראשונים שהיו ב"ד נזקקים על החרפות וגם שצוח על פסול אחר ושותק על פסול זה אפ"ה בפסול הנוגע לזרעו אין השתיקה הודאה רק למיחש קצת אבל המעיין בתשובה יראה שלא עשה זה רק לסניף בדרך אפשר ודוקא בדיעבד שלא להוציא אבל היכא דאיכא כולהו לריעות' פשיטא דיש לחוש לכתחילה שלא להתחתן עמו:

בית שמואל

(י) או חלל:    למ"ש רס"ז לרמב"ם אפי' אם לא קראו אותו ושותק חיישינן משום חלל הוא צ"ל כשקראו אותו ושותק בודקין אותו ד' אמהות אבל משום חשש בעלמא א"צ בדיקה ד' אמהות:

(יא) חוששין לו ולמשפחתו:    אפי' אם קוראים לו ושותק לא מהני להכשיר משפחתו אלא החשש המשפחה במקומו עומד ולא כח"מ וכ"כ בפרישה דלא מהני להכשיר את המשפחה:

(יב) שנתערב בה:    וקשה אם נתערב בה למה לי דזה שותק ת"ל דצריך בדיקה כיון שנתערב בה א' מפסולים וכן הקשה ב"ח וח"מ רוצה לתרץ אם נתערב ושותק אז אמרי' דזהו הפסול ושאר בני המשפחה א"צ בדיקה וכבר כתבתי דליתא גם מדברי רמ"א מוכח דליתא דהא קאי על דברי המחבר שכתב חוששין לו ולמשפחתו ש"מ כל המשפחה צריכה בדיקה וב"ח כתב כשיש עדים שנתערב צריך בדיקה ד' אמהות וכאן איירי דליכא עדים שנתערב אלא חשש בעלמא הוא וגוף הדין זה כתבו בשם ר"י וי"ל ר"י כתב כן על הסוגיא דהעיד ר' יהושע על אלמנות עיסה להכשיר כל שאין בה שתוק ממזר וחלל אבל אם שתקה מחזיקים אותה שהיא ממזרת או חללה ע"ז כתב הא דפוסל ר"י כששתקה היינו דוקא כשנתערב במשפחה א' מפסולים וס"ל לר"י כל אלמנה ממשפחה זו כשירה ומ"מ אם שתקה היא פסולה ולמה דקי"ל כר"ג אם נתערב פסול כל אלמנה פסולה לא נ"מ מזה אלא נ"מ שתיקה אינו פוסל גם נ"מ אפילו לר"ג אם נתערב במשפחה ספק ממזר מותר ישראל לישא אשה מן משפחה זו כמ"ש לקמן מ"מ אם שתקה מחזיקי' אותה שהיא ממזרת, גם נ"מ אם נתערב ספק חלל או אלמנה ממשפחה זו אם נשאת לא תצא אבל אם שותקת תצא:

ט"ז

באר היטב

(ט) ולמשפחתו:    ולא אמרינן דזה השותק הוא הפסול ושאר בני המשפחה אין צריך בדיקה אלא החשש במשפחה כול' ב"ש דלא כח"מ.

(י) א':    קשה אם נתערב בה למה לי דזה שותק ת"ל דצריך בדיקה כיון שנתערב בה א' מפסולים ותירץ הב"ש דנ"מ אם נתערב ספק ממזר מותר לישראל לישא אשה מן משפחה זו כמבואר לקמן ומ"מ אם שתקה מחזיקי' אוחה שהיא ממזרת. גם נ"מ אם נתערב ספק חלל או אלמנה ממשפחה זו אם נשאת לא תצא כמבואר בסעיף ה' אבל אם שותקת תצא. וב"ח וח"מ תירצו בע"א.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש