שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין רסד:

שנינו בספרי בפ' כי תצא והי' לפנות ערב מלמד שהקרי פוטר בזיבה מעת לעת פי' שאם ראה קרי ובתוך מע"ל ראה זיבה אותה ראי' אינה כלום דחשבי' לה ראיית אונס דמחמת ראיית קרי באה אותה זיבה ובראייה שנייה קא מיירי שאינה מטמאה באונס וכן שנינו בפ"ב ממס' זבים (מ"ג) הרואה קרי אינה מטמא בזיבה מע"ל וטעמ' משום דחשבי' לה ראיית אונס וכן פי' שם רבי' שמשון ז"ל. ותשלום בריית' דספרי וכבוא השמש ביאת שמשו מעכבתו ליכנס כו' ואין זיבתו מעכבתו פי' שאם טבל והעריב שמשו לראיית הקרי מותר ליכנס אע"פ שלא טבל לראיית זיבתו שהיתה בתוך מע"ל שאם ראה קרי יום א' בבקר וראה זיבה ליל ב' כיון שטבל יום א' והעריב שמשו טהר וראיית זיבתו שהיתה ליל ב' אין מעכבתו מליכנס שאין אותה ראייה מטמאתו כלל לפי שהיתה תוך מעת לעת לראיית קרי והיא ראיית אונס שאינה מטמאה כלל: