שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רסג
שאלה רסג:
תונס. שאלת איש ואשה היו מתעצמי' האשה טוענת כי הבעל ישען על ביתו ולא יעמוד והוא מודה לה אח"כ נתעברה ועדיין היא מודה שלא בא עליה ועדיין היא בתולה אלא שנתפשט הזרע ברחמה ונתעברה בתולה והיא אומרת כי נשים חכמות הכירו שהיא נתעברה בתולה והשירו בתוליה כדי להקל עליה הלידה וילדה בת והי' קורא אותה בתי אם שנאמין אותה שאפשר לה להתעבר ממנו בעודה בתולה. או מפני אהבת האשה שלא לאסרה עליו או מפני שלא פי כסיל מחתה לו וקרניים מידו לו ואח"כ נשא אשה אחרת ואירס אחרת ומת ונסתפק הדבר אם היא זקוקה הארוסה לייבום או לא:
תשובה: בזה יש לעיין אם אפשר לאשה להתעבר בעודה בתול' להתפשט הזרע ברחם בלא ביאה דבפרק יוצא דופן (מ"ג ע"א) משמע דכל שכבת זרע שיוצא בהרגש' אפי' משמש מטתו בחלום מיקרי יורה כחץ וכיון שהוא יורה כחץ מיקרי ראוי להזריע והיא מטמאה אבל יש מחלקין בין יורה כחץ ליורה כחץ שיש יורה כחץ בשעת יציאתו ועדיין אינו ראוי להזריע דשמא אינו הולך למרחוק כשיגיע בגופה במקום שתהי' אותה הזריעה ראוי' להוליד אבל כשהיא בשעת הנחתו בגוף האשה יורה כחץ אז הוא ראוי להוליד וע"ז אמרו ביבמות בפ' הבע"י (ס"ה ע"א) איהי קים ליה ביורה כחץ ואיהו לא קים לי'. ולפ"ז בנדון שלפנינו הי' ראוי להסתפק אם אפשר שתתעבר בשפיכת הזרע מפי הרחם אל תוך הרחם אם לא. ונראה שאפשר הוא שהרי בפרק אין דורשין (י"ד ע"ב) אמרו שאלו את בן זומא בתולה שעיברה מהו להתירה לכהן דשמא נבעלה או חיישינן שמא באמבטי עיברה פי' שהאיש פלט ש"ז בתוך אמבטי והיא רחצה בו ונכנס ברחמה ונתעברה ומותרת לכהן והקשו והאמר שמואל כל ש"ז שאינו יורה כחץ אינו מזריע ותירצו ה"נ מעיקרא יורה כחץ הוה. נראה מכאן שאם הי' יורה כחץ בשעת עקירה אפשר שתתעבר בתולה ותהי' מותרת לכהן (הג"ה. אמ"ה כן העידו לי עכו"ם שנשים הרבה מהם מתעברות ועדיין הם בתולו' וכן העיד לי החכם ה"ר אברהם ישראל שראה כך לבתולה שאינה קרובתו עד כאן). ואם נאמין לספרי' חיצוני' מצי' בספר בן סירא כי אמו נתעבר' מש"ז של ירמיה באמבטי וסירא בגימ' ירמיהו ובזה הוכשרה הבת לבוא בקהל ולירש בנכסי אביה וליאסר בקרובי אביה וגם (א"א) זו הבת א"א לאוסר' לבוא בקהל לפי שרוב כשרי' אצלה בעיר שרובה עכו"ם ותלינן שנתעברה מעכו"ם ועכו"ם ועבד הבא על בת ישראל ואפי' אשת איש הולד כשר אבל הי' ראוי להסתפק באשתו שתהא צריכ' חליצ' אבל כיון שהי' קורא אותה בתי ודר עם אשתו כל אותן טענו' שהיו ביניהם אין אנחנו מקבלין אותם: