שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רמז
ענין רמז:
נסח הברכ' של הנותן לשכוי. אין בגמרא (ברכו' ס' ע"ב) אלא כי שמע קול תרנגולא אומר ברוך נותן לשכוי בינה:
וכן הוא בה"ג אין שם יותר. ובסדור רב עמרם. וכן בפ' ו' מהלכו' תפל' כתוב להבין בין יום ובין לילה. הוציאו זה מלשון הכתוב לשכוי בינה שנתן לו בינה. או לאיש השומעו להבין בין יום ובין לילה. אבל בהלכו' הרי"ף ז"ל כתוב להבחין והוא לשון הכרה והבדל' בין דבר לדבר כלשון חז"ל בפ"ק דשבת (י"ב ע"א) להבחין בין בגדיו לבגדי אשתו. בפ' החולץ (מ"ב ע"א) להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של האחרון. בין זרע שנזרע שלא בקדושה. לזרע שנזרע בקדוש' בענין המתנת שלש' חדשי' לאשה שנתאלמנ' או נתגרשה או נתגייר'. ובסוף יומא (פ"ג ע"א) משיבחין בין טוב לרע גבי בולמוס. ומי שיש לו בינה הוא מבחין בין דבר לדבר ואנחנו להבין הוא שגור בלשוננו ואין להטעו' האומר להבחין. ואין בזה משום שנוי מטבע. שאין שנוי מטבע אוסר בברכו'. אלא כשהוא משנה הפתיחו' לפתוח בברוך שלא לפתוח כנגד המטבע שטבעו חז"ל או לשנות בחתימה לחתום בברוך או שלא לחתום. או במה שהוא עיקר הברכ' כגון בהזכרת טל וגשם או בשאל'. אבל בנוסח הברכה בדבר שאין בו קפידא כגון להבין ולהבחין אין כאן שנוי מטבע. והרי אמרו (ע"ז ח' ע"א) אם יש לו חולה בתוך ביתו. מאריך בברכת חולים. ואם הוא צריך לפרנסה מאריך בברכת פרנסה. ואנחנו מוסיפים פיוטים בתוך הברכו' ובתוך התפל' ואין כאן איסור מפני שנוי המטבע אלו היו הפיוטים ההם מענין הברכה. וכבר ראית מה שפירשתי בספרי אוהב משפט בפסוק או מי נתן לשכוי בינה: