שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רלז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין רלז:

תנס. עוד על ענין הנז' למעלה. עתה שבא היורש אצליכם לתבוע נכסי אביו. יכול לעשות הרשאה ויכול לכוף האפטרופוס או לשלוחו שימסור בידו חלקו בנכסי אביו ממון ושטרות בכח חרם ונדוי ויראה לו פנקסי אביו ושטר שמוש ב"ד איך קבל הנכסי' במספר במפקד. ואם מצא בזה טעות יכול להשביעו בטענת ברי. וכן מה שמכר האפטרופוס קרקעות אם אביהם צוה שיעתיקו דירתם להנין ומכרם כדי שלא ישארו שמה ושאיה ממכרו קיים. ואם סמך למיתת אביהם אמר רבי בולעש כי כן צוה שיתנו לנשואי בתו אלף זהב ונכתב בצואה כן סמוך למיתתו דבריו קיימים. ואם לאו דבריו בטלי'. וצריך שימלך עם היורשי' כמה יתנו לאחותם פרנסה לנשואיה. ואם אמת הדבר שאביהן צוה שהאפטרופוס יהי' אפוטרופוס ע"מ שיתחתנו בניו עמו. אם קיים תנאו ישאר בהאפטרופוס' ואם לא קיים תנאו יסתלק מהאפטרופסות מכל וכל. ומענין מאה זהב של הקדש חייב לעשו' ספר תורה כאשר צוה. ומהשאר מה שנתן לעניים כפי ראות עיניו. כבר זכו בו העניים. ואם נשאר בידו מהם ישלים נדרו ולא יעבור על בל תאחר. ואם הפסיד האפטרופוס או הרויח יראו זה הסוחרים: