שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קיא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין קיא:

מוסתגאניס:

שאלת בני חכמים אם פטורין מחוקי המלכות אם לאו:

תשובה: בני חכמים ראויין הם לכבוד מפני כבוד אבותם ולפ"ז אמרו בפ' הנזקין (ס' ע"א) שהם קורין בתור' אחר ת"ח ובפר' (קמא דקדושין) [בתרא דהוריו'] (י"ג ע"ב) אמרו שאם יש בהם דעת לשאול שיושבין ופניהם כלפי אביהם ואחוריהם כלפי העם וזהו מה שנמצא בתלמוד לענין כבוד בני ת"ח אבל לענין לפוטרן ממנדה בלו והלך. אינו מן הדין שיפטרו מפני כבוד אבותם שלא נפטרו החכמים אלא מפני שהם עוסקין בתור' כמ"ש בפ' השותפין שרצו (ח' ע"א). אבל שיפטרו בניהם ואינם עוסקין בתורה לא פטרום חכמים כלל שאפי' החכם עצמו אם שנה ופירש הוא יותר גרוע מעם הארץ כמו שנזכר בפ' אלו עוברין (מ"ט ע"ב) וכ"ש אם בן החכם אינו עוסק בתור' שאינו פטור. וכבר אמרו במס' מנחו' (נ"ג ע"א) אי בר אבהן הוא ולאו בר אוריין הוא אשא תיכלי' ושמעתי שהצבור אומרים יעסקו בתורה ואנחנו נפטרם. ואני חושב שזהו תנאי שאינו יכול לקיימו כמי שאומר ע"מ שתעלה לרקיע שהם יודעי' כי הבני' ההם אין נפשם לעסוק בתור' מ"מ אם הבנים שומעי' אליהם ויעסקו בתור' יפטרו אות' שהרי שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמי' כמו שנז' בשלהי מנחו' (ק"י ע"א) ובראשון מברכו' (ה' ע"ב) ובפ' הי' קורא (י"ז ע"א):