שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קי
שאלה קי:
תונס:
שאלת אדונינו תודיעינו שורת הדין באשה שנשאת בעיר אלגזאייר ואח"כ הלך הבעל עם אשתו ובניו אל מקום תונס ודר שם ימים רבי' ובראותו שאין הריוח מספיק לו ההוצאה יתירה על השבח בא לעיר אלגזאייר לסחר את הארץ והדרך עינה כחו ולא יכול לשוב לתונס ושלח אחרי אשתו לבוא אליו ונתנה כתף סוררת ותפסה כל מטלטלין שיש לו בתונס ברשותה אם הבעל יכול לכוף אותה לבוא אצלו ובמה יכוף ואם חייבת להחזיר לו כל מטלטלין שתפסה. תשובה שורת הדין בזה הוא שהיא חייבת לבוא לאלגזאייר שהוא מקום שנשאה שם שאפי' נשאה בתונס והוא הי' במקום אלגזאייר חייבת לבוא עמו לאלגזאייר אע"פ שלא התנה עמה בשעת נישואין שהוא נושאה שתבוא עמו דמסתמא אדעתא דהכי נשאה כמ"ש בתוספת' בן יהודה שאירס אשה בגליל כופין אותה לצאת שע"מ כן נשאה. וכ' זאת התוספתא הרי"ף ז"ל בהלכותיו בפרק שני דייני גזירו' וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפי"ג מה' אישות ואם הדין נותן שהמארס אשה במקום והוא במקום אחר לכוף אותה ללכת אחריו כ"ש אם נשא במקומו והוא מאותו מקום ויצא משם למקום אחר שהדין נותן לכוף אותה לחזור עמו למקום שנשאה שהוא מקומו ומקומה וכיון שהדין נותן לכוף אותה אם מרדה עליו ואינו רוצה לבוא אצלו דינה כדין מורדת וכ"כ הרב בעל העיטור ז"ל באות פסיקתא שאם הדין נותן לכוף לאשה ללכת אחר בעלה אם לא רצתה מורדת היא דין זאת המורדת כדין האומרת בעינא לי' ומצערינא לי' להכריז עליה בבתי כנסיו' ובב"מ ד' שבתו' ואם עמדה במרדה הפסידה כתובתה ואין לה אלא בלאותיה שהביאה מבית אביה אם הן קיימין ותפסה אותן אבל מה שאבד מבלאותיה או אם תפס אותן הבעל הפסידה הכל ותחזיר כל נכסים שיש ביד' לבעלה וכן מתבאר בגמרא בפרק אע"פ (ס"ג ע"ב) וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' אישו' ואם לא תשמע לב"ד משמתין אותה כדין מאן דלא ציית לדינא דמשמתי' לי' ושלום על דייני ישראל: