שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/צד
ענין צד:
בגאייה. כתבת כי המביא עדי ישמעאל לאשה בפני ישראל ואמרו לה הישמעאלים תרצה להיו' אשה לזה ואמרה הן וכתב לה צד"אק שהוא משועבד לה בממון ואע"פ שלא אמר במעמד ההוא הרי את מקודש' לי מקודשת היא דידים מוכיחות הן אחר שהיו שם עדי ישראל ע"כ:
וכל אלו הדברים הם שבוש שאין כאן ידים לא מוכיחו' ולא שאינן מוכיחו' שהנותן כסף לאשה ואמר לה הרי את מקודש' ולא אמר לי נחלקו האמוראים בגמרא (קדושין ה' ע"ב) אי ידים שאינן מוכיחות הוין ידים או לא ופסקו הגאונים ז"ל שאינה מקודש' כיון שלא אמר לי אע"פ שאמר הרי את מקודש' אבל אי לא אמר לה כלום ואם נתן לה ככר זהב ליכא מאן דאמר דהוו קידושין ואם אמר לה הרי את מקודש' לי ולא נתן לה כלום אפילו נשתעבד לה במאה מנה ג"כ אינ' מקודש' ואפי' נתן לה משכון עליהם אמרי' בגמרא (שם ח' רע"ב) מנה אין כאן משכון אין כאן ואפי' אמר לה קני במשכון זה מנה כתב הרמב"ן ז"ל שלא נתקדש' כלל משום דזוזי אגידי גבי בעל ובנדון הזה שלא נתן לה משכון כלל במה תתקדש ועוד אפי' השעבוד אינו חל לפי דיניהם אלא לאחר שיתקיים הזיווג ואם הזיווג אינו מתקיים לפי דינינו בדבור כמו שהוא בדיניהם גם הם ידונו שאין השעבוד חל והרי זה כמשתעבד על תנאי שתהי' אשתו ואם אינ' אשתו אינו חייב לה כלום ולא נזכר כמעשה הזה לעולם במקום שהיו שם היהודים ואפי' היו שם יהודים ועיקר הזמנת העדו' היתה בעכו"ם וישראלים לא באו לעדו' אלא למיחזי אפי' קדשה בכסף ואמר לה תרצי להיות אשתי ואמר' הן וכתבו צדא"ק היה קרוב לפסול העדו' הזאת כיון שעיקר העדו' וההזמנ' היתה בפסולי עדות ראוי לבטלם שהמזמין פסולי עדות ואפי' עד אחד אפי' היו שם עדים כשרים עדותן בטלה כיון שהי' העד פסול בהזמנ' כמו שהוא מתבאר בפ"ק דמכות (ו' ע"א) אבל זה לא נזכר לעולם ולא היו הדברים אלא בסבלונו' ששלח אח"כ קודם כתיבת הצד"אק אם יש לחוש להם ואם הדין נותן לחוש להם הרי זה קדושין ועל זה לא נאמר מיהדר הדרי כמו שטעה האומר כן שהרי בתור' קדושין אנו דנין אותם לפי דעת אחת ואם אינן קדושין אלא שאנו חוששין שקדמו להם קדושין אפי' הדרי יש לחוש לקידושין וכי האומר מהדר הדרי הוא חולק על האומר חוששין לסבלונו' והדברים ארוכים בזה ואין צריך לכתוב אלא לדחות דברי המטעה לומר דברי הצד"אק על דרך הנז' הוא קדושין. שאם אתה אומר כן ופשט' ידה וקבל' קדושין מאחר והם קדושין גמורים אתה מבטל אותם ותתיר א"א לגמרי וכן אם קדש את אחות' והיא מקודש' גמורה תתירנה ולזה חששו בגמרא (בבבא בתרא) בפ' ד' אחים (ל' ע"ב) ובפ' מי שמת (קמ"ה ע"א) ובפ' ב' דקידושין (מ"ד ע"א) וכן כתב הרשב"א ז"ל בתשוב' והאומרים דברים אלו הם קשים לעולם יותר מדור המבול וצא ובדוק ממעשים בכל יום שכותבין צדא"ק על הדרך הנז' וכשמתבטל הצד"אק אינן זקוקין לגרושין וזה מפורסם בכל ארץ ישמעאל מימו' הגאונים ז"ל ואע"פ שכותבים צדא"ק הם מבקשים בכסף ואלו הם ידים מוכיחו' אלו היינו צריכים להם שאין כותבין צדא"ק בתורת קדושין ואין בדעתה להתקדש לו בזה השעבוד וגם הוא אין בדעתו לקדש' בו וליכא למטעי למימר דבההיא הנאה דקא משתעבד לה מקדשא ליה: