שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/סז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה סז: עוד שאלת קדושה של מיושב אם יכול לאומרה ביחיד והרמב"ם ז"ל כתב בחבורו (פ"ז מה' תפלה הי"ז) שאין היחיד רשאי לאומרה כי אם בצבור ואורחו' חיים כתב כי הראב"ד השיג עליו. וג"כ העיד ר' אברהם בנו כי אביו חזר בו ונתן רשו' לאומרה ביחיד ורובי האחרונים חייב לאומרה ביחיד ונעשית שאלה מזה לפני רבני צרפת זלה"ה ולפני הרב ר' פרץ זלה"ה והשיב כי קדושה של יוצר ובא לציון יכול לאומרה ביחיד אחר שיכול לומר בקדושה של יוצר אופן ומאורה וקדוש' ובא לציון גואל בלשון ארמי' ועשו הפסק. אבל של מעומד אין יחיד רשאי לאמרה כי אם בעשרה כיון שכתוב בו נקדישך ונעריצך ונקדש את שמך וכתר יתנו לך ואין יכול לדבר בנתים ועל זה אין יכול לומר קדושה של מעומד ביחיד ודבר זה נסתפק אצלנו ותודיענו האמת ושלום לך:

תשובה: קדושה של יוצר אמת הוא שהרמב"ם ז"ל אסרה בחבורו וחזר בו בתשובה כמו שהוא אצלנו והאחרונים ז"ל הסכימו לדבריו הראשונים כי נר' מהתלמוד (מגילה כ"ג ע"ב) שאסור לפרוס על שמע בפחו' מעשרה אע"פ שבמס' סופרים (פ"י ה"ז) התירו ובכיוצא בזה הממעט הרי זה משובח דשב ואל תעשה שאני ע"כ: