שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/כח
ענין כח:
במה שהשיג הראב"ד ז"ל על הרמב"ם ז"ל (פ"ב מהלכות ק"ש ה"ט) בקריאת שמע, שכתב "ולא יניד הנח", והוא ז"ל השיג ואמר "לא ידעתי בנוד הנח מה הפסד יש בו". וכתבת כי נוד הנח הוא כאל"ף של אלים או לאלכי"ם.
כדבריך כן הוא שאפשר שימצא, אבל הרב המשיג ז"ל לא אמר שאינו נמצא, אבל אמר שאין הפסד בזה ואם הניד אל"ף של אלהי"ם אין בזה הפסד שתפסל הקריאה.
אבל הרב ז"ל נראה שלא על כיוצא באלו שאין בהם הפסד דבר, אלא כגון להניד שבא נח שהוא בא אחר תנועה קטנה, כגון שב"א של שי"ן ישראל, שאם קראה בהנעה כאלו היתה חטף פתח הרי הפסד, וכן כיוצא באלו. והרב ז"ל השיג עליו שאין דרך בני אדם לעשות כן ואין צריך להזכירו, ובמה שנוהגין בני אדם כגון לאלי"ם לאלכי"ם אין הפסד בזה.
ובספר אורח חיים (סימן ס"א) כתב לשון הרמב"ם ז"ל ולשון ההשגה ולא הוסיף בזה כלום: