שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה רסד: תנס. שאלת ראובן מת בלא בנים והניח אח ובן אח וחילק נכסיו על פיו וכתבם לאחרים והניח אחיו ובן אחיו ועכשיו האח הוא תובע ירושת אחיו אם הדין נותן שתתבטל המחנ' ויירש אחיו נכסיו או אם המתנה בהעברת הנחלה היא קיימת. ואם המתנה היא בטלה. אם יטול האח כל הנכסים או יחלוק אותם עם בן אחיו כאלו היה אביו קיים:

תשובה: אשיב על אחרון ראשון. כי האח ובן האח שוי' הם בנחלה כי בן המת הוא במקום אביו ודבר זה מפורש בגמ' בפ' יש נוחלין (קט"ו ע"א) בבן ובן הבן שהם שוין בנחל' ואפי' בת הבן והבן הם שוין בנחלת אבי הבן ואבי אבי הבת שזהו לשון התלמוד (שם קט"ז ע"א) יפה כחה במקום אחים כלומר שהי' יורשת בנכסי זקנה אבי אבי' עם אחי אביה בשוה. וה"ה לאח ובן האח שהן שוים בנחלה. ודבר זה פשוט הוא שזהו דין משמוש נחלה שאם אין שם לא בן ולא בן הבן שהאח ובן האח הם במקומם בנחלה ומהיכא דאיתרבי בן הבן מההוא ריבוייא בעיניה איתרביה בן האח דכי היכי דכתי' ואם אין לו בן ודרשינן (שם קט"ו ע"א) עיי' עליו ואפי' בן הבן ובת הבן הכי נמי אית לן למידרש ואם אין לו אחים עיין עליו ואפי' בן האח ובת האח. וזהו ששנינו (שם) כל הקודם לנחלה יוצאי יריכו קודמין. ולענין העברת הנחלה אם העביר אותה בלשון ירושה אין דבריו קיימין ואם העבירה בלשון מתנה דבריו קיימין וכדתנן (שם קכ"ו ע"ב) המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה להם את הבכור דבריו קיימין. ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום. כתב בין בתחלה בין בסוף משום מתנ' דבריו קיימין. ולמדנו מכאן שאם אמר בלשון ירושה אפילו שניהם הם בניו אלא שריבה לאחד ומיעט לאחד אין דבריו קיימין. וכ"ש אם אמר כן למי שאינו ראוי ליורשו במקום יורשיו. וכן אם אמר בלשון מתנה אפי' אמר כן למי שאינו ראוי ליורשו דבריו קיימין אע"פ שעשה שלא ברצון חכמים דהכי תנן (שם קל"ג ע"ב) הכותב כל נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה עשוי אלא שאין רוח חכמים נוחה הימנו. ואע"ג דאסיקנא בגמרא (שם) שאפי' לא היו בניו נוהגין כשורה אין רוח חכמים נוחה הימנו דלא כרשב"ג וכדא"ל שמואל לרב יהודה שיננא לא תיהוי בי עבורי אחסנתא אפי' מברא בישא לברא טבא. וכ"ש מברא לברתא דלא ידעת מאי זרע נפיק מניה. אפ"ה מה שעשה עשוי ודבריו קיימין: ענין רסה עוד שאלת בענין ירושת הבעל את אשתו ע"פ התקנות שתקננו במקומנו זה וקבלו עליהם כל גלילותינו: