שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רנו
שאלה רנו:
עוד שאלת בכל מקום שהזכירו יוציא ויתן כתובה נראה שכונתם כופין על הכתובה ומבקשים על הגט אם לא במורדת וטוענת מאיס עלי שהרמב"ם ז"ל (פי"ד מה"א ה"ח) כתב שכופין אותו לשעתו ולא הסכימו עמו אנא אדוני תודיעני במקום שקבלו עליהם לדון על פי פסקי הרב ז"ל אם יעשו אותו לגרש בטענת מאיס עלי ואם יכופו לגרש אם אין הבעל רוצה לתת גט אלא על תנאי כגון שלא תנשאי או תתני או תשמשי היוכל או יכריחוהו לגרש בלא שום תנאי:
תשובה: ודאי כן הוא שיש הפרש בין מקומו' ששנינו כופין אותו להוציא למקומו' ששנינו בהן יוציא ויתן כתובה וכן פי' בירוש' ופי' ר"ת ז"ל שכששנינו כופין כייפינן לי' בשוטי דבדברים לא יוסר עבד כדאי' בפ' המדיר (ע"ז ע"א). וכששנינו יוציא ויתן כתובה לא כייפינן ליה כלל לא בשמתא ולא בשוטי אלא דאמרי' ליה דיוציא ואי לא עבד עבר אדרבנן ושרי למקרייא עבריינא ככל מאן דעבר אדרבנן כדאי' בפ' כירה (מ' ע"א) ואם הוציא כופין אותו ליתן כתובה. וכן פי' ר"ת ז"ל אע"פ שלא נראה כן מפי' רש"י ז"ל בפ' השולח וגם הרא"ש ז"ל בפסקי יבמו' פ' הבא נסתפק בה. ולענין דינא דמורדת ששאלת אם יש לכוף לגרש על פי ספרי הרמב"ם ז"ל במקומות שנהגו לדון על פי ספריו. כבר ידעת איך החמירו האחרוני' ז"ל בזה וקראו על הכופה שהוא מרבה ממזרים בעולם וא"כ מי הוא זה אשר מלאו לבו לעשו' מעשה בדבר ובמקומנו זה מיום שנתישבו בו הסכמנו לדון על פי ספרי הרמב"ם ז"ל מלבד קצת דברים אחד מהם דין מורדת. ודע כי זה לו קרוב לשלשים שנה בא דין מורדת ליד מורי הקדוש ר' אפרים וידאל ז"ל ואמרו לו קצת ממנהיגי הקהל שיכוף ע"פ ספרי הרמב"ם ז"ל כי כן היתה הסכמת הקהל ההוא והוא ז"ל חקר הדבר ואמרו לו כי מעולם לא נעשה מעשה בכפיה שם והוא נמלך עמי אם יש כח ביד הצבור להסכים על כיוצא בזה. ואני אמרתי לא כי אין הצבור רשאין להסכים בעניני אישות מפני חומר הערוה ושראוי לו לדון על פי הסכמת האחרונים ז"ל והוא ז"ל אמר לי כי יותר מעשרים שנה הי' באותו פרק שהוא שאל בזה לרבו הרב ר' נסים ז"ל והשיב לו כדברי ושמחתי. מ"מ זה הוא לכתחל' אבל אם נעש' מעש' במקומו' שנוהגין על פי ספריו ז"ל כ' הרא"ש ז"ל שאין מחזירין הדבר. ואני אומר דהיינו אם נשאת שלא תצא. אבל להתיר' לינשא לכתחל' הדבר קשה. ונר' לי לדון להלכ' שהדין שוה בכל המקומו' שלא תנשא ואם נשאת שלא תצא: