שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רמז
שאלה רמז:
עוד שאלת בשנת השמטה והיובל במה היו עושין עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת אחר שאין חריש וקציר ואם נתחייבו בבכורים ולקרו' עליהם:
תשובה: שאלות אלו הם דברי חכמה. ולענין עומר ושתי הלחם מפורש בגמרא בבא מציעא בפרק בתרא (קי"ח ע"א) שהיו באים מהספיחים וכן הוא במשנת שקלים (פ"ד מ"א) ובמנחות פרק כל קרבנות הצבור (פ"ד ע"א) וכן הרמב"ם ז"ל בפ' אחרון מהל' שקלים ולענין בכורים רש"י ז"ל כ' בפ' אם כסף תלוה שהיו מביאים אותם בשנת השמטה וכיון שהיו מביאים היו קורין ג"כ ולא שאלת אם היו חייבין בתרומה ומעשר ושאר מתנו' עניים כלקט ושכחה ופאה. ונראה שהיו פטורים שהרי שדה הפקר הוא פטור מכל אלו המתנו' כדמוכחא ההיא דמצא קציעות בדרך פטורו' מן המעשר בפרק ב' דב"מ (כ"א ע"ב) ובפ"ג ממסכת מעשרו' ושנת השמטה הפקר היא וכן בספרי תניא בפ' עשר תעשר יצאה שביעית שאינה חייבת במעשר וכן בפ' כי תכלה לעשר וכן בפ' חלה ושם אמרו שהיא חייבת בחלה וכן בירושלמי דשביעית פ"ט במשנה ובסוף פרק קמא דבכורו' (י"ב ע"ב) יהבי טעמא בחלה משום דכתיב לדורותיכם ובעומר פ' כל קרבנו' הצבור (פ"ד ע"א) ובעמון ומואב שאינן מארץ ישראל חלקו בו חכמי ישראל אם הי' נוהג בו מעשר עני או מעשר שני כמו שהוא במשנת ידים (פ"ד מ"ג) והביאוה בפ"ק מיבמות (ט"ז ע"א) ופ"ק מחגיגה (ג' ע"ב) לפי שלא היתה נוהגת בהם שמטה והיו נוהגים בהם מתנות. אבל בא"י שנוהגת בהם שמטה גם מתנות כהונה גם מתנות עניים אינן נוהגין בהם. ומההוא טעמא דהוה סבירא לן למיפטר עיסת שביעית מחלה אי לאו דכתיב לדורותיכם דלאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה אחלה אם נטמאה בת שריפ' היא מההוא טעמא יש לפטור מתרומה שהרי תרומה טמאה היא בשריפה כמו חלה ולאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה וליכא קרא בתרומה לרבוייא כדאי' בחלה דטעמ' אחרינא איכא למיפטר מתרומה וממעשר דלא נתחייבו באלו אלא אחר העמדת כרי ובשביעית ליכא העמדת כרי ושנינו בפרק א' ממס' תרומות אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה ומן ההפקר ופי' בירושלמי משום דכתיב ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך ממה שיש לך ואין לו אתה חייב ליתן לו יצא הפקר שידך וידו שוין בו. ושנת השמטה הפקר היא לכל. ובראשון מהוריו' (ד' ע"ב) אמרו דשבת נוהגת בשביעית: