שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קפו
שאלה קפו:
עוד שאלת לבאר לך מנהגנו אם יש לו סמך במה שאנו מברכין בכל יום בבקר זו אחר זו חוזר ונותן לשכוי ופוקח ומתיר וכו' כי הרמב"ם זכרונו לברכה (פ"ז מה' תפלה ה"ט) כתב שטעות הוא ואין ראוי לעשו' כן:
תשובה: דע שהאחרונים ז"ל כתבו בשם הגאונים ז"ל שחייב לברכם כסדרם לפי שאינו מבר' אלא על מנהגו של עול' שהוא כן ומנהגן של ישראל תורה היא. אע"פ שמלשון התלמוד בפ' הרואה (ס' ע"ב) נראה כדברי הר"ם ז"ל דבכלהו אמרינן כי שמע קול תרנגולא מברך וכן כלם. אבל בכל גלילות ישראל נהגו לסדרן בב"הכ. אבל מה שכ' הרב ז"ל שביום הכפורים וביום ט' באב שאין שם רחיצה אין מברכין על נטילת ידים בזה לא נראו דבריו כלל שאין אסור אלא רחיצת תענוג אבל לתפלה חייב ליטול ידיו דלא גרע מההולך להקביל פני רבו שעובר במים עד צוארו וכל שכן להקביל פני שכינה. וכן בברכת שעשה לי כל צרכי שכתב הרב ז"ל שאין מברכין לפי שאסור בנעילת הסנדל לא נראו דבריו שהרי אינו אסור אלא בסנדל של עור ואם רוצה לנעול סנדל של שעם הרשו' בידו ועליו הוא מברך: