שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קנד
שאלה קנד:
עוד שאלת שורת הדין באלמנה שמכרה כתובתה וכ"ע ידעי שלא גבתה כלום ואית לה סהדי דנאבדה אבוד שאין לו תקנה אם יש רשו' לב"ד לכתוב לה כתובה אחר' כשאר שטרו' דעלמא כדילפינן מאתקפתי' דרב נחמן בר יצחק בשורף שטרותיו של חבירו בהגוזל קמא (צ"ח רע"ב) היכי דמי אי דאיכא סהדי דידעי לכתבו ליה שטר' אחרינא אם יש לומר כן בכתובת אלמנה דהא שטר חוב היא ואין ביניהם חלוק אלא בענינים ידועים כגון וכו' או אם אין לומר כן בכתובה אלא אפי' הביאה עדים שנשרפה אין ב"ד נזקקין לה לכתוב קיום מכתובתה כדי שתגבה בה אשר כן יראה מדברי הפוסקים וזה תמה למה יגרע כח אלמנה זו בשטר כתובתה משאר שטרו' דעלמא זה תורף לשונך ואם הארכת:
תשובה: יפה כיוונת שדין כתובה שוה לדין שטר בענין זה ולא ראיתי לא' מהפוסקים ז"ל שאמר הפך זה והראיה הגדולה לדין זה הוא שאפילו לענין שובר מדמי הכתובה לשטר ואפילו במנה ומאתים כ"ש בנדוניא שהם נכסי צאן ברזל והם חוב עליו כשאר חובו' דעלמא דהכי אמרינן בפ' האשה שנתאלמנה (ט"ו ע"ב) גבי מתני' דתנן אם יש עדים שיצאה בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים ואקשו עלה בגמ' (ט"ז ע"ב) וניחוש דילמא מפקא סהדי בהאי בי דינא וגביא בהו ומפקא לכתובתה בבי דינא אחרינא וגביא בה א"ר אבהו זאת אומרת כותבין שובר רב פפא אמר וכו' והתם אסיק דלכ"ע היכא דלא אפשר כותבין שובר והכי נמי אמרי' בפ' אע"פ (נ"ו ע"א) ובפ' הכותב (פ"ט ע"א) ובפ' המקנא לאשתו (ז' ע"ב) והרמב"ן בפ"ק דב"מ בחדושיו כן כ' דאפילו במנה מאתים כותבין שובר וכיון דתקנו רבנן שובר ככל הלואות שבעולם תקנו וכל מי ששעבד עצמו לאחר לוה ועבד מקרי עכ"ל ואחר שהתלמוד הוא מדמה בזה כתובה לשטר חוב שאפי' בשטר חוב אין כותבין שובר אלא משום עבד לוה לאיש מלוה כדאי' בפ' גט פשוט (קע"א ע"ב) והוה איפשר למימר דבכתובה של מנה מאתים לאו עבד לוה הוא דלאו מידי יהבא ליה וא"ה מדמו להו אהדדי כ"ש שבדין נמחקה הכתוב' יש לנו לדמותה לשטר חוב. ושורש דין זה הוא בפ' גט פשוט (קס"ח ע"א) דתנן התם מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים ובא לפני ב"ד ועושין לו קיום איש פלוני בן איש פלו' נמחק שטרו ביום פ' ופלוני ופלוני עדיו. וכבר הקשו הראשונים ז"ל היאך יעמיד עליו עדים והלא עד מפי עד הוא והוצרכו לתירוצים הרבה וכולם אמת הא' שהעדים הראשונים החתומים על השטר הם המעידים בב"ד וכן נמצא במקצת ספרים מעמידין עליו עדים והן עצמם אינן יכולין לכתוב לו שטר אחר שלא בב"ד לפי שכבר עשו שליחותן כדאי' התם (קע"א ע"א) ובפ' התקבל (ס"ג ב') והב' שהשטר הא' הי' מקוים כבר ויכולין עדים להעיד כן בב"ד ולא הוי עד מפי עד דדמי כמאן דמסהיד פלוני נתחיי' בב"ד פלוני שעדותן כשר' כדאי' במס' מכות (ז' ע"א) ועוד יש תרוצים אחרים א"צ לכתבם וגם לאותו שהבאת מהגוזל קמא אנו צריכים לתרוצים הללו ומ"מ הדבר הוא כמו שאמרת שהאלמנה גובה כתובתה בעדי האביד':