שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קמג
ענין קמג:
ולמה שלא פירש הרמב"ם ז"ל בכרס החיצונה שנקדרה ביתר מכסלע כתלת קשיאתה בין באפא בדוחקא ובלא אפא ברווחא כדפירשו בגמרא (חולין נ' ע"ב) והרי"ף ז"ל אייתי לה.
גם בעיני יפלא שהרב ז"ל אין דרכו להשמיט אף מה שהרי"ף ז"ל משמיט וגם הרשב"א ז"ל בס' תורת הבית הקצר לא הזכיר כלל תלת קשיאתא ואין לי בזה טעם להשמטתם אלא שלא רצו להאריך שאין אנו בקיאין עכשיו בדקדוקי אלו השיעורים אם היא קשיאתה דכותבת הגסה או שאינה גסה כדאית' בפ' יום הכפורים (ע"ט ע"א) או אם תמרי פרסיאתא או ארמייתא כדאי' בפ' במה מדליקין (כ"ט ע"א) ובפ' נוטל (קמ"ג ע"א) וסתמו הדברים ויותר מפורש הוא שיעור טפח משיעור תלת קשיאתא שאף התנאים היו סומכין בה לפי דעתו של רואה כמו ששנינו במשנ' כלים (פי"ז מ"ו) בביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית ר' יהודה אומר מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות ומביאן לתוך המים וחולק את המים אמר רבי יוסי וכי מי מודיענו איזו היא גדולה ואיזו היא קטנה אלא הכל לפי דעתו של רואה.
ובפ' יום הכפורים אמרו כל שיעורא חכמים צריכים שיעור וכן בנדה פ' האשה ובפ' ר"ע בשבת ובפ' אלו טריפות (נ"ד ע"ב) גבי עד כמה תחסר אמרינן בגמרא אתון דלא מתחמי לכו שיעורא דאיסר האיטלקי הוי כדינראה קורדניאה והוי כפשוטא זוטרתי דמשתכחי ביני פשיטי דפומבדיתא ועכשו שנשתנו הדורות והמקומו' אי אפשר לכוון שיעורי התלמוד על כן העלימו הרב ז"ל: