שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קמב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הנין רבי אברהם הכהן שולאל י"א

ענין קמב: תחלה נסתפקת בישראל משומד לאכול נבלות לתיאבון דק"ל כרבא (חולין ד' ע"א) דבבודק סכין ונותן לו סגי אם צריך לבדוק אחריו בסימני' וזה לפי דברי בה"ג ז"ל שהוא מצריך כן לישראל שאינו משומד וספקך בזה הוא בכל א' מב' חלקי הסותר ממה נפשך שאם נאמר שהוא צריך א"כ לא סגי בבודק סכין ונותן לו כדמשמ' בגמ' ואם נאמר אינו צריך א"כ יפה כח משומד מכח ישראל כשר וכ"ש שיגדל הספק בזה אם צריך לבדוק אם שחט בסימני' עקורין לפי דברי הרב בה"ג שסובר שצריך כן בישראל דודאי האוכל נבלות לתיאבון לא יטרח בכל זה ואין לסמוך עליו וא"כ צריכין אנו יותר מבדיקת הסכין ובגמר' לא משמע הכי זהו תורף לשונך. ויש לומר בזה מכדי כרב לא סביר' לך משכוני נפשך אדרב למה לך שלא היתה הסכמ' האחרונים ז"ל כדברי בה"ג להצריך בדיקת הסימני' אחר ישראל השוחט וכ"ש שאין לבדוק אם שחט בסימני' עקורין ואם כדבריך כן הוא שכל כך הוא פשוט בגמ' שאם היינו צריכין לזה לא הי' די במשומד בבדיקת הסכין א"כ יהיו דבריך קושיות לסתור דעת זה שאם היינו צריכין לזה בישראל לא יהי' די במשומד בבדיקת סכין וכיון שלא הצריך רבא יותר יראה שבישראל אין צריך בדיקת סימני'. אבל לפי האמת אע"פ שאין דברי בה"ג ז"ל במקום הזה מוכרעין אין קושיא עליו מכאן שהתלמוד השוה ישראל משומד אוכל נבלות לתיאבון לכל הדברים לישראל כשר זולתי בטורח בדיקת סכין אבל בשאר הדברים הרי הוא כישראל דכיון דלא שבק היתירא ואכיל איסור' והכל הוא מזומן לפניו כמו שאינו חשוד לדרוס ולהחליד כן אינו חשוד לשחוט מקצת סימנין ולהניח מקצתן וכ"ש שאינו חשוד לעקור סימנין שעדיין לא נחשד לנבל בידים וכיון שהוא מצוי אצל שחיטה בודאי יודע לאמן ידיו לשחוט בהן ומשום הכי אין צריך לבדוק אחריו סימנים דהרי הוא כישראל גמור ולדברי בה"ג ז"ל שהוא מצריך בזה בדיק' לישראל כשר ה"ה שצריך במשומד שאם אפשר לבדוק בודקין ואם א"א סמכינ' דכהוגן שחט ככל ישראל כי כן הסכמת הגאוני' ז"ל בישראל ששחט ואין אנו יודעין אם יודע הלכות שחיטה אי איתיה קמן בדקי' ליה ואי ליתיה קמן שחיטתו כשרה וה"ה לפי דעת בה"ג בבדיקת סימנין אם אפשר לבדוק בודקין ואם לאו שחיטתו כשרה כישראל כשר וה"ה לישראל משומד ולא מעטו רבא מזה ולא למדנו מדבריו אלא מה שיש בו מה שאינו בישראל כשר בבדיקת סכין ובשאר הדברי' דין זה כדין זה שאח' סלוק טורח בדיקת הסכין שניהם שוין וכן כת' הרמב"ן ז"ל ואם צריך שיהא יודע הלכות שחיטה אע"פ שכתבת שצריך ולא סמכינ' למימר עליה רוב מצויין אצל שחיטה מומחין. הרשב"א ז"ל הוא מיקל בזה ובאמת שיש מחמירין כדבריך: