שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/מח
ענין מח:
ובמה ששאלת אם יש חולק במגע ישמעאל ביינו של ישראל להתירו בהנאה בין בכונה בין שלא בכונה.
בהיתר הנאה אין חולק אפי' נגע בו בכונה שכבר הסכימו הגאונים ז"ל דלאו עע"ז הם אדרבה היין הוא אסור להם ונמאס והיאך ינסכוהו ויהי' להם חבת הנסוך בדבר הנמאס להם ודינן כגר תושב דאמרי' בפ' השוכר את הפועל (ס"ד ע"ב) דיינו כשמנו כלומר שהוא אסור בשתייה ומותר בהנא' כמו שהיה השמן קודם שהותר וכתינוק בן יומו דאוסר בשתייה כדאי' בפ' ר' ישמעאל (נ"ז ע"א) וזהו אפי' בכונה אבל אם נגע שלא בכונת יין אע"פ שלא נגע בו בכונת דבר אחר אפי' בעכו"ם עע"ז מותר בהנאה ואינו אסור אלא בשתייה וכ"ש בישמעאלי ובזה אין חולק.
ומ"מ בשתייה אסור הוא שלא מצינו מגע בגופו מותר בשתייה אלא מגע בני השפחות הקטנים ואע"פ שר"ת ז"ל סובר דקי"ל כשמואל דמגע תינוק ב"י מותר בשתייה ולדבריו אם באנו לדמות מגע ישמעאלים לתינוק ב"י הי' מגען מותר בשתייה כבר חזר בו ופסק כרב דבשתייה מיהא אסור אבל בהנאה לא אמרה אדם וזהו במגען אבל בסתם יינם אסור אפי' בהנא' משום גזירת בנותיהם כמ"ש הרמב"ן ז"ל: