שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/טז
שאלה טז:
עוד שאלת שתי עיירו' הסכימו שכל מי שיעתיק דירתו מאח' לחברתה שיפרע המס עם הראשונה שהועתק ממנה לא עם השנייה שהועתק אליה ואיש א' העתיק דירתו ופרע עם הראשונה כפי התנאי שתי' עשרה שנה ועכשו תובעין אותו בני השניה לפרוע עמהם מהו הדין בזה:
תשובה: תנאי זה שבממון הוא וקיים וחייב לפרוע המס במקומו הראשון אא"כ יסכימו השתי עיירו' לבטל התנאי ההוא מכאן ולהבא או יחדשו התנאי ויאמרו שלא יתחייב לפרוע אלא תוך זמן קצוב חמש שנים או פחות או יותר אבל כל זמן שיהי' התנאי ביניהם קיים ולא יהי' בתנאי שום זמן מסתמא חייב לפרוע במקומו הראשון כל ימי חייו וכ"כ הרשב"א ז"ל בתשובה ז"ל כל מה שהסכימו הצבור בענייני ממון רשאין הם והרי הוא מוסכם כאלו הוא דין גמור שהסכמתם בזה חזרה להיו' דין והביא ראי' מפ' השותפין (ח' עב) דאמרי' התם ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדו' כו' וכן תניא בתוספ' רשאין בני העיר לומר כל מי שירא' אצל פלוני יתן כ"וכ ורשאין לעשו' קיצתן וכן אמרו בירושלמי שהן רשאין להסיע על קיצתן פי' להסיע מדין תורה לקיים קיצותן וצריך בכל זה קנין ודבר ברור הוא זה: