שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קעה
ברשך אל הה"ד שמואל חלאיו יצ"ו
שאלה קעה: כתבת שהצריכו חכמים להניח מקום פנוי בין חומש לחומש ד' שטין לא פחות ולא יותר אלו הד' שטין היא חובה שיהיו באמצע הדף או בראשו או בסופו או שיהיו שני שטין בסוף הדף וב' שטין בתחלת הדף:
תשובה: מה שהצריכו חכמים להניח ד' שטין בין חומש לחומש נראה ודאי דלמצוה בלחוד הוא ולא לעיכוב דדבר הלמד מענינו הוא דפ' קמא דבתרא (י"ג ע"ב) כי תניא דבין כל חומש וחומש צריך להניח ד' ד' שטין תני בתר הכי וכן בין כל נביא ונביא וליכא למימר דבנביאים מתני לעכובא שלא שמענו פסול בדיעבד בנביאים והייה נראה לבין כל חומש וחומש דמיתני בהדיה דהא וכן קתני וליכא לאיפלוגי בינייהו. וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל שלא כתב זה בכלל הדברים הפוסלים ס"ת ומיהו היינו אם הוסיף ואם גרע אבל אי לא שביק רווחא כלל נראה ודאי דמפסיל ס"ת בהכי דלא נפיק בין כל חומש וחומש מכללא דפרשיות דאם שינה צורתן מיפסיל ס"ת בהכי כדאיתא בפ' הבונה (ק"ג ע"ב) הילכך אי לא שביק אפילו רווחא דפ' פתוח' מוחשת ודאי מפסיל ס"ת אפילו בדיעבד כנ"ל. ולענין שאלתך כיון דלמצוה מן המובחר איתמר ולא לעכובא מסתברא דליכא קפידא בהא מילתא בין שיהיו אלו הד' שטין באמצע הדף או בתחלתו או בסופו או קצתן בסופו וקצתן בתחלתו דבין כך וב"כ אפילו לכתחלה שפיר דמי דמאי שנא משאר פרשיות סתומות או פתוחות דלא קפדינן בהכי אע"ג דסתימתן ופתיחתן מעכבת ואין זה צריך לפנים וכן כתוב בס' עמודי גולה: